תשובה הלכתית היסטורית מפוסק הדור הגרש"ז אויערבאך. [ירושלים, ה'תש"י לערך]

תשובה הלכתית היסטורית מפוסק הדור הגרש"ז אויערבאך. [ירושלים, ה'תש"י לערך]

תשובה הלכתית היסטורית חשובה ביותר, הכוללת כמה מחידושיו המהפכניים של מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך, בעודו אברך צעיר בראשית דרכו הרבנית. התשובה עוסקת בהלכות מקרר בשבת. [ירושלים, ראשית שנות ה'ת"ש מחצית המאה ה-20]. מתוך התשובה שלפנינו נדפסו לאחר שנים רבות שני סימנים מהחשובים ביותר בשו"ת מנחת שלמה (חלק או"ח סימנים: י', י"א).

המקרר הראשון בשכונת שערי חסד היה בביתו של הגרחי"ל אוירבך ראש ישיבת המקובלים שער השמים. כיצד הגיע מוצר מותרות נדיר שכזה, שהיה באותם הימים בלתי מצוי גם אצל עשירי רחביה הסמוכה, אל הגרחי"ל העני המרוד? ובכן לגרחי"ל היה אח שנסע לאמריקה והתבסס שם והוא שלח אליו את הפלא הנדיר, שבאמריקה כבר היה שוה לכל נפש.

בנו של הגרחי"ל, הצורב הצעיר רבי שלמה זלמן אויערבאך החל מיד בחקירות כיצד ניתן להשתמש בשבת במקרר שהיה נחשב לפסגת הטכנולוגיה באותם הימים. לצורך כך נטל הגרש"ז שיעורים פרטיים בהנדסת חשמל וכפי שניתן לראות מהתשובה שלפנינו הוא אכן הפך לבקי עצום בכל רזי המקרר החשמלי - המפוח, המנוע, הטרמוסטט וכו'.

הגרש"ז היה הרב הראשון בארץ שהיה בעל ידע כה נרחב באלקטרוניקה ובמכניקה, לצד הידע ההלכתי העצום שלו, וכל הפסקים המאוחרים בנידון מתייחסים ישירות לפסקיו ההלכתיים מאותם הימים. כאמור לאחר שנים רבות עיבד הגרש"ז את התשובה ההלכתית שלפנינו, בסגנון שונה לגמרי, לשני הסימנים החשובים בספרו שו"ת מנחת שלמה.

בתשובה ההיסטורית שלפנינו מופיעים שלושת חידושיו העצומים של רבי שלמה זלמן, שלדורות עולם מזוהים עם פסיקתו הגאונית. ראשית פתיחת דלת המקרר בשבת (עוד טרם הומצאה הטכנולוגיה להעברת המקרר ל'מצב שבת') שהגרש"ז היה בזה מרא דשמעתתא והיקל כנגד כל הפוסקים לפתוח את דלת המקרר גם בזמן שהטרמוסטט משבית את פעולת המנוע (שאר הפוסקים התירו לפתוח את דלת המקרר רק כאשר מנוע המקרר נמצא בפעולה, אולם כאשר המנוע מושבת, אזי לטענתם פתיחת המקרר תגרום להעלאת דרגת החום במקרר והטרמוסטט יפעיל את המנוע, נמצא שפתיחת המקרר גרמה להפעלת המנוע, ולכן הדבר אסור).

הגרש"ז בתשובתו הגאונית שלפנינו מנתח לפרטי פרטים את פעולתם המכנית של המקרר והטרמוסטט, ומסיק שאין בכך משום חילול שבת. יתירה מזאת, בגאונותו הוא מוכיח שלדעת האוסרים לפתוח את המקרר בשעה שהמנוע כבוי, אזי גם כאשר המנוע פועל יהיה אסור לפתוח את המקרר, משום שכלל נקוט בידינו שכל דבר שהיה אסור בשימוש בבין השמשות, אזי אסור להשתמש בו כל השבת מתוקף הכלל ההלכתי "מיגו דאיתקצאי לבין השמשות - איתקצאי לכולי יומא", ואם כן טוען הגרש"ז, לשיטת האוסרים, הרי ייתכן שבבין השמשות היה המנוע מושבת והיה אסור לפתוח אותו ולכן נאסר השימוש במקרר לכל השבת מדין "מגו דאיתקצאי"!

החידוש הנוסף של הגרש"ז המופיע בתשובה ההיסטורית שלפנינו, הוא חידושו הנודע שמותר להאריך מצב של שעון שבת - כלומר שכאשר שעון שבת (מכני) עתיד למשל לכבות את האור בשעה מסוימת, מותר לאחר את שעת הכיבוי אפילו באמצע השבת. נדגיש: מותר רק להאריך מצב, אך לא להקדים שזהו חילול שבת להדיא (ועל פי חידוש זה מתרץ הגרש"ז את קושיתו הגאונית הנ"ל על הפוסקים שאוסרים לפתוח מקרר בשעה שהמנוע מושבת, שהרי כאשר המנוע היה מושבת בבין השמשות, היה מותר להאריך את זמן השבתה ולגרום למקרר שלא יופעל מחדש, ואם כן בכזה מצב היה מותר לפתוח את דלת המקרר בבין השמשות ואין "מיגו דאיתקצאי"). 

החידוש הגאוני השלישי של הגרש"ז המוזכר גם הוא בתשובה שלפנינו, היא המחלוקת המפורסמת בין שני גדולי הדור בעניין העקרוני של שימוש בחשמל בשבת, החזון איש כידוע סבר שעיקר הבעיה בשימוש בחשמל בשבת היא מצד איסור 'בונה', שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ל'בניין' ולכן זה אסור. הגרש"ז חלק עליו וסבר שאין בכך משום בונה. אולם בענוותנותו הגרש"ז מסייג את דבריו והוא מוסיף מתחת לפסק העוסק בנידון בעצם כתב יד קדשו "אך כיון שמרן החזו"א חושש בזה לאיסור תורה, לא רציתי כלל לסמוך על זה".

לפנינו ללא ספק אחת מתשובותיו ההלכתיות החשובות ביותר שניפק הגרש"ז בימי חייו, בה מקובצים שלושה מחידושיו הגאוניים ביותר וכנראה המפורסמים ביותר שמזוהים יותר מכל חידושיו עם גדול הדור שלצד היותו חד בדרא בענייני הלכה עד שכונה 'פוסק הדור' (בדור בו הייתה לתארים משמעות אמיתית), כמו כן היה גם בקי בכל ענייני הטכנולוגיה.

אגב, רבים תמהו מנין היה לו לגרש"ז את הידע העצום באלקטרוניקה שבכדי לרוכשו צריכים ללמוד באוניברסיטה שנים רבות. תלמידו הרה"ר ישראל מאיר לאו בספרו 'אל תשלח ידך אל הנער' מציין אודות כך שהגרש"ז היה נוטל שיעורים פרטיים באלקטרוניקה ומכניקה. בתשובה שלפנינו אנו מוצאים סימוכין לכך ואפילו את שם המרצה שלמדו מדעים, הלא הוא פרופ' זאב לב, כפי שמופיע בהערה בשולי הדף הראשון: "הנני מביע תודה והוקרה ידי המכובד ד"ר זאב לב על מתן עזרתו בתיאור הטכני של המקרר", אולם הגרש"ז חזר בו והעביר פסי מחיקה על אותה הערה, ואכן אין לכך כל אזכור בשו"ת מנחת שלמה.

פוסק הדור מרן רבי שלמה זלמן אוירבך [תר"ע-תשנ"ה], ראש ישיבת קול תורה ומגדולי פוסקי ההלכה של הדור האחרון. כונה פוסק הדור על שם פסיקותיו שהתקבלו ללא עוררין על ידי כל עם ישראל לכל פלגיו. כבר בהיותו בגיל 24 הוציא את ספרו 'מאורי אש' העוסק בעניין חשמל בשבת, ומאז נחשב לבר הסמכא הגדול ביותר בענייני הלכה וטכנולוגיה. פסקיו בהלכות שבת פורסמו על ידי תלמידו הרב נויבירט בספר 'שמירת שבת כהלכתה', שהפך עד מהרה לספר ההלכה האולטימטיבי בהלכות שבת. הגרש"ז התפרסם בצניעותו, בעדינותו ובמאור פניו. מעולם לא הסכים לשמש ברבנות רשמית. בהלווייתו השתתפו מאות אלפי אנשים.

מפרט: [3] דף, 28 ס"מ. מוקלד במכונת כתיבה עם הגהות  [למעלה ממאה שלושים וחמש מילים], מחיקות ותיקונים רבים בכתי"ק הגרש"ז. 

מצב; טוב. סימני קיפול. קרעים זעירים בשולים, ללא פגיעה או חיסרון בטקסט.