Such Has Never been Seen! Letter by Rabbi Yosef Chaim Author of the "Ben Ish Chai" – [9] Pages Handwritten and ...

Such Has Never been Seen! Letter by Rabbi Yosef Chaim Author of the "Ben Ish Chai" – [9] Pages Handwritten and Signed by Him

מכתב נדיר ביותר מאת רבן של ישראל ראש כל בני הגולה רבינו יוסף חיים מבבל – מרן ה"בן איש חי" זיע"א. תשובה הלכתית ארוכה שנשלחה אל לידידינו הרב מהרש"א נר"ו – הוא הגאון המקובל רבי שמעון אגסי מבגדאד. [9] עמודים בכתב יד קדשו, ובסוף המכתב חתימת יד קדשו.

החידושים עוסקים בסוגיא במסכת בבא קמא דף עח, ב הרי עלי עולה והפריש שור ונגנב וכו' ומסתעף לשאלה מה דין תשלומי מזיק אתרוג מהודר .

נכתב על דפים גדולים מהדפים הרגילים שה"בן איש חי" היה רגיל לכתוב עליהם. 21 שורות

בעמוד. 21 ס"מ. מצב מצוין. סימן קיפול במרכז הדפים. כרוך בכריכת עור מהודרת עם כיתוב מוזהב.

רבינו הגדול קודש הקדשים, גדול הפוסקים והמקובלים האחרונים, יחיד בדורו בנגלה ובנסתר רבינו יוסף חיים ריש גלותא דבבל (תקצ"ה-תרס"ט) בעל "בן איש חי", בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהוא רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, בארבע שבתות השנה: שבת תשובה, שבת זכור, שבת הגדול ובשבת כלה (שבת שלפני חג השבועות), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר 'צאלת אל כבירי', אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, ומאזינים לדרשותיו. בשבתות שבמשך השנה היה דורש בבית הכנסת הקטן של בגדאד "סלאת אל זע'ירי" שבו כ – 1000 מקומות ישיבה, שם דרש מידי שבת כחמישים שנה. במשך שלש שעות היה דורש בעניני פרשת השבוע, דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, משלים, סיפורי מעשיות, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד. חיבר עשרות חיבורים בכל מכמני התורה, חיבוריו הפכו אבן יסוד לעם היהודי כולו.

מקבל המכתב רבי שמעון אגסי (תרי"ב-תרע"ד) גאון ומקובל, חסיד וקדוש, כבר בהיותו כבן 17 שנה החל ללמוד בתורת הקבלה. חיבורו "בני אהרן" על שער הגלגולים נדפס בבגדאד, והופץ חינם בין חכמי בגדאד וירושלים. כתב ביאור לספר עץ חיים, חיבר דרשות חשובות בפשט ובקבלה. ביום י"ג באלול תרס"ט נפטר מרן הבן איש חי, מורו וידידו של רבי שמעון. ביום השישי לשבעת ימי האבל - נשא הרב שמעון דברי הספד. הייתה זאת הפעם הראשונה שבה נשא דרשה בפני ציבור גדול כל כך. "ודרושו לא היה דרוש של שיגרה אלא הפליא את השומעים בעמקותו. מאז אותו ההספד נודע כוחו של רבי שמעון ברבים וחבריו הפצירו בו ללבוש את אדרת החכמים ולשים על ראשו מצנפת חכמים", אך רבי שמעון סירב.

תלמידו הרב המקובל יהודה פתייה כתב בהקדמה לספרו "בית לחם יהודה":

"והנה בעירנו בגדאד היו לנו שניים כרובים זהב הסוככים על העיר מבית ומחוץ, והמה אשר היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם. הראשון, ח"ר יוסף חיים זצוק"ל, והשני הרב הגאון שמעון אהרון אבא בר אבא אגסי זצוק"ל…, אשר שני צדיקים אלו… והמה בזכותם וצדקתם היו מגינים על העיר… אפס כשנלקח ח"ר יוסף חיים ז"ל, התחילה העיר להיות צולעת מהלכת על רגל אחת, והתחילו הצרות לבוא, כי אחרי קבורתו נלקחו בחורי ישראל לעבודת צבא מלך ישמעאל ללמדם סדר המלחמה… והיינו מתנחמים בח"ר שמעון אהרון זצ"ל, וכל העם ענו אחריו עוד לא אבדה תקוותינו. … ובהסתלק גם ח"ר שמעון ז"ל אז כבה מהעיר גם השביב האחרון. יוסף איננו ושמעון איננו, והייתה עת צרה ליעקב, כי בליל פטירת הרב שמעון ז"ל, בבוקר השכם נדבקו מודעות אדומים מטעם המלך, … ובתוך המודעות מצויר חרב אדום לאות מלחמה ממלכה בממלכה…".