Shut Simchat Yom Tov – Salonika, 1794 – Gloss and Signatures of the Author of the Imrei Binah and His Grandson the ...

Shut Simchat Yom Tov – Salonika, 1794 – Gloss and Signatures of the Author of the Imrei Binah and His Grandson the Author of Ore'ach Ne'eman – Dedications Handwritten by the Tzaddik Rabbi Yosef Zundel of Salant

שמחת יום טוב, שאלות ותשובות וענינים וליקוטים נפרדים, מאת הגאון רבי יום טוב אלגאזי – מהרי"ט בעל "הלכות יום טוב" ועוד.

שאלוניקי, תקנ"ד. מהדורה יחידה. דפוס מרדכי נחמן ודוד ישראליג'ה.

עותק בעל ה"אמרי בינה" הגאון רבי מאיר אוירבך אב"ד קאליש.

• בשער הספר רישום וחתימה " קנה קנתי מאוני ומהוני לכבוד בוראי יוצרי וקוני צעיר במעשים איש יבנ"ה" [זוהי חתימת ידו של הגאון רבי מאיר אוירבך. כפי שכותב בהקדמת ספרו שקרא את ספרו אמרי בינ"ה שהוא ראשי תיבות בן יצחק הענא שם אביו ואמו]. רישום וחתימה דומה בתוך מסגרת השער עם חתימה נוספת " איש יבנה". בדף רט הגהה למדנית בכתב ידו [הגהה זו נמצאת בהרחבה בספרו אמרי בינה, דיני שבת. סימן ל''ג]

הגאון רבי מאיר אוירבך: (תקע"ה-תרל"ח), אב"ד קאליש וירושלים, גאון ומנהיג, מגדולי דורו, בעל "אמרי בינה" מספרי היסוד בביאור סוגיות עמוקות בש"ס ובהלכה. בנו של רבי יצחק איציק אוירבך אב"ד לונטשיץ בעל "דברי חיים", ונכדו של רבי חיים אוירבך בעל "דברי משפט". בגיל 25 נתמנה לרב בעיירת מולדתו, לאחר מכן כיהן כשבע שנים כרב בעיר קובל שבווהלין. בשנת תרט"ו עבר לקליש וכיהן שם כאב"ד במשך 4 שנים. בשנת תרי"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, בה רצה לשבת ולשקוד על התורה ללא עול ציבור. ובכ"ז בירושלים כיהן כנשיא בית הדין של הקהילה האשכנזית בירושלים לצידו של רבי שמואל סלנט, כמו כן היה נשיא בית כנסת בית יעקב בחורבת רבי יהודה חסיד שם נשא גם את דרשותיו, היה נשיא עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. פעל רבות בירושלים: תיקן תקנות ועמד בפרץ בענינים שונים שעמדו על הפרק. נכדו הוא רבי מנחם נתן נטע אוירבך בעל "אורח נאמן".

• בארבע מקומות הקדשה בעצם כתב יד קדשו של הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט "קניתי ... מתי' סגל למדרש מנחם ציון פעה"ק ירושלים ת"ו 7 גראש". בדף א רישום דומה "קניתי [מאת]... נתן סגל למדרש מנחם ציון"..

הצדיק רבי יוסף זונדל - מגדולי תלמידי רבי חיים מוולאז'ין ומוסר תורת הגר"א לדורות (פה שלישי להגר"א). מייסד תנועת המוסר ונחשב כאבי התנועה, שכן הוא אשר כיון את רבי ישראל מסלנט ללימוד המוסר ולהנחלתו לרבים. סיפורים רבים ידועים על הנהגותיו המיוחדות בחסד ובענוות חן. עלה לירושלים בשנת תקצ"ח והיה ראש ומנהיג קהילת הפרושים. מפני ענוותנותו הרבה סירב לקבל תפקיד תורני רשמי, אך שימש גבאי ספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה", שהיה מרכז התפילה והלימוד של חכמי הפרושים בירושלים.

בדף רלד הגהה למדנית ארוכה בכתב ידו של נכד ה"אמרי בינה" רבי מנחם נתן אוירבך [חתום " מנחם" [תרי"א - תר"ץ, מרבני ירושלים, גאון ומקובל. נכד ה"אמרי בינה", מחבר הספרים אורח נאמן ד' חלקים, זכות אבות, מצות ראיה, ועוד. נסמך להוראה מהרב ישראל יהושע מקוטנא, שימש כרבה של שכונת רוחמה בירושלים, והיה מקובל על הציבורים השונים, מחותנו של הרב יוסף חיים זוננפלד].

[1], רמו דף. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי עש. כתמים. כריכה מקורית מחוזקת.