בן יהוידע, חלק ראשון מספרו הגדול של רשכבה"ג רבינו יוסף חיים זיע"א ה"בן איש חי", חידושים בפרד"ס התורה על מסכתות ברכות ושבת.
ירושלים תרנ"ח. מהדורה ראשונה. כידוע מרן ה"בן איש חי" ציווה את בן ביתו המקובל רבי בן ציו חזן שידפיס את ספריו בעיר הקודש ירושלים, ושכל אותיות הדפוס יטבלו במקוה טהרה לפני הדפסת הספרים (מפי הגאון רבי יהודה צדקה בן אחותו של רבינו יוסף חיים).
בספר הקדשה בכתב יד
"קודש לה' לא ימכר ולא יגאל על נשמת המ' הזקנה מעודה בת פרחה תנצב"ה על מנת לא יצא ממדראש בית זלכה".
בשער חתימה
"הצעיר דאוד יוסף דאוד שמש ס"ט". חתימה נוספת "ברשות יחזקאל עזרא דורי". בדף הפורזץ הריק, בעמוד שמאחרי השער ובסוף הספר, וכן בין דפי הספר, חידושי תורה בכתב יד, חלקם חתומים די"ש [=דוד יוסף שמש]. בהגהות תאריכים שונים. באחד המקומות נכתב בסוף ההגהה
"מוה"ר נר"ו
ט"ו כסלו תרס"ו" – יתכן וחידוש זה ואולי גם חידושים נוספים בספר נכתבו מפי מרן ה"בן איש חי" בעצמו [?]. בין דפי הספר נמצאה פתקה עם חידושים בקבלה בכתב יד בגדאדי.
מדרש בית זילכה – בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה- 19 עד אמצע המאה ה – 20. ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים כמו מרן ה"בן איש חי", רבי אברהם הלל, רבי יצחק אברהם שלמה, ה"כף החיים", רבי אליהו מני, רבי יהודה פתיה, רבי יצחק כדורי, רבי אלישע דנגור, רבי נסים עיני, רבי שלמה בכור חוצין ועוד רבים. בית המדרש נבנה על ידי הגביר יחזקאל ראובן ונקרא על שם בנו הבכור "אבו מנשי", כשראש הישיבה הראשון הוא רבי עבדאלה סומך. עם השנים כיהנו תלמידי הישיבה עצמם כראשי הישיבה. בשנת תרצ"ז עם עזיבתו של רבי יהודה פתיה את בגדאד ועלייתו לארץ ישראל, נוצר סכסוך בין קהלים שונים בבית המדרש, הסכסוך נמשך כשבועיים ימים עד שכמה אינשי דלא מעלי, נשלחו בסתר והציתו את בית המדרש על ספרי התורה העתיקים והספרייה הגדולה שבתוכו, ה"י. ספר זה שלפנינו הינו שריד נדיר ביותר מהישיבה הגדולה בית זילכה והינו פריט נדיר יחיד מסוגו !
[2], נט, מז, [2] דף. 30 ס"מ. מצב כללי טוב, מספר דפים במצב בינוני, קרעים ובלאי, חיזוקי דבק חומצי.