במחנה זו יש גם כל ששה בנות גרינצווייג מהרב דליפשע זצ"ל ואשריך ארץ שוועדעהן ארץ "הצפוני" ממש שבאו כמה וכמה ...

במחנה זו יש גם כל ששה בנות גרינצווייג מהרב דליפשע זצ"ל ואשריך ארץ שוועדעהן ארץ "הצפוני" ממש שבאו כמה וכמה צדקניות - בנות צדיקים וקדושים - בגבולך לטהרך מטומאתך!

מכתב מבהיל מאת רבי בנימין זאב יאקאבזאן אחרי השואה. שטקהלם תש"ו. במכתבו מפרט את הפעילות הקדושה שלו ושל זוגתו למען בנות ישראל ששרדו את השואה האיומה לתומכם ולסעדם ולשמור על יהדותם.

הוא מתאר את מוסד הבית יעקב שבניהולו: ".. במחנה בית יעקב שעומדת תחת השגחת ה"ועד ההצלה" שלנו ובפרט תחת הנהלת זוגתי שתחי' אשר כל חפצה היא להיות לאומללות לעזר ולסעד."

"במחנה זו יש גם כל ששה בנות גרינצווייג מהרב דליפשע זצ"ל ואשריך ארץ שוועדעהן ארץ "הצפוני" ממש שבאו כמה וכמה צדקניות - בנות צדיקים וקדושים - בגבולך לטהרך מטומאתך!"

הגה"צ רבי משה גרינצווייג אב"ד ליפשא היה בן רבי אשר זעליג גרינצווייג אב"ד דאלהא, בעל ספר 'בית אשר', תלמיד ה'קדושת יום טוב', חתן הגה"צ רבי יעקב פראנקפורטר מקאשוי, הנהיג את עדתו וישיבתו בדרך צדיקי בית סיגט.

כמה שנים לפני השואה עבר לחוסט והקים בה ישיבה, ובית מדרשו שהתנהל באורח חסידי הפך למוקד מרכזי לכל חסידי סיגט וסאטמר בחוסט. עמד על משמר היהדות בעוז לבל ינשבו רוחות זרות לחוסט, האדמו"ר הרה"ק רבי יואל מסאטמר, כתב בשנת תרצ"ה לקהלת חוסט, דשהם חייבים לעמוד בכל ההתחייבויות שהבטיחו לרבי משה, המכתב התפרסם בעתון טראסלאווינער יודישע צייטונג מיום כ"ה תמוז תרצ"ה, נספה בשואה. מחתניו רבי אפרים אשרי בעל שו"ת ממעמקים.

בנותיו של רבי משה הי"ד הן:

חנה מלכה ברכה אשת רבי משה פרישערמאן אדמו"ר מטומאשוב

פערל אשת רבי משה ליב הורוויץ האדמו"ר מסטריזוב
פריידא אשת הג"ר אפרים אשרי

חיה שרה אשת רבי משה פיינער

אסתר אשת רבי אריה לייביש גרינברג

רחל אשת רבי זושא פריעדמאן 

רייזל אשת רבי פנחס רובין אדמו"ר מדולינא ניו יארק

הרב בנימין זאב יעקבזון (תרנ"ד-תשל"ג) היה רבן של קופנהגן וסטוקהולם, מראשי אגודת ישראל בשוודיה ובישראל וממייסדי בית יעקב בארץ.

נולד בהמבורג שבגרמניה לרב שלמה יעקבזון, בצעירותו למד אצל הרב שמואל בנימין שפיצר שהיה רבה של המבורג. נהג להגדיר את עצמו כתלמידו של הרב שמשון רפאל הירש והלך על פי דרכו אף על פי שלא הכירו.

נישא לבילא, בתו של הרב יצחק רוזנטל. לפני מלחמת העולם השנייה ברח לדנמרק שם התמנה לרב הקהילה החרדית בקופנהגן. משם ברח יחד עם שאר יהודי דנמרק במבצע הצלת יהודי דנמרק לשוודיה, בהיותו רבה של סטוקהולם הקים סניף של ועד ההצלה בשוודיה ופעל רבות להצלת יהודי אירופה בתקופת השואה. לאחר המלחמה פעל להביא ניצולים רבים ממחנות הריכוז לשוודיה שפתחה את שעריה בפניהם. במסגרת פעילותו הקים יחד עם אשתו בית ספר חרדי לבנות באי לידינגה הסמוך לסטוקהולם, בו למדו למעלה מ-1,000 בנות בתנאי פנימיה.

לאחר שעלה לארץ ישראל היה פעיל במסגרת אגודת ישראל, היה תלמיד וקרוב למנהיגה הראשון הרב יעקב רוזנהיים. כיהן כמזכיר קרן התורה וכגובה הכספים, במסגרת זו נסע רבות לאיסוף כספים עבור מוסדות תורניים בארץ.

היה ממקימי שיכון פאג"י בירושלים וכיהן כרב השכונה שם התגורר עד לפטירתו. על שמו נקרא רחוב יעקבזון בירושלים.

• בנו הרב יצחק, שימש כמפקח בחינוך העצמאי. חתנו הרב שמואל שולמן משמש משגיח בישיבת בית מדרש עליון.
• בנו רבי משה מנחם יעקבזון היה רבה של באר יעקב עד לפטירתו בשנת תש"ס, מאז ממלא את מקומו בנו הרב אברהם יעקבזון. בן נוסף שלו הוא העיתונאי ומזכיר תנועת ש"ס צבי יעקבזון.
• בנו רבי מרדכי עמרם יעקבזון, היה משגיח ישיבת תפארת ציון. בין ילדיו הרב טוביה ראש ישיבה במודיעין עילית וחתן הרב שאול ברזם חתנו של רבי יעקב ישראל קניבסקי, הרב אליהו אליעזר רבה של מושב תפרח, הרב שלמה ראש ישיבת "ארחות יעקב" במודיעין עילית וחתנו של רבי משה מרדכי שולזינגר. בין חתניו הרב משה בויאר מרבני חוג חזון איש.
• בנו הרב ישראל, שימש כמשגיח בישיבת פוניבז' לצעירים. בנו הוא הרב מנחם יעקבזון, ראש ישיבת מאור יצחק.