ספר סגולה נפלא! בת עין להרה"ק מאווריטש זיע"א – זיטאמיר תרכ"ט.

ספר בת עין, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי אברהם דוב מאווריטש וצפת. זיטאמיר, תרכ"ט. 

המהדורה המיוחדת עם ההסכמות הנדירות מאת הרה''ק רבי אהרן מטשארנאביל, והרה''ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס זיע''א. בהסכמות מברכים הצדיקים את כל הקונים בשפע ברכות ברוחניות ובגשמיות, ומברכים את הקונים בברכות רבות בעשירות להם ולזרעם.

האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל בהסכמתו מברך את המוציא לאור ואת קוני הספר "כל איש ואיש אשר יקח את הספר הקדוש ההוא במחיר מלא שיזכו לראות שכר טוב בעמלם כן יאיר ה' עליהם באור פניו שיזכו... בכל מילי דמיטב אכי"ר". וכן בהסכמת הרה"ק רבי יעקב ישראל מטשערקאס "וזכות הרב הקדוש בעהמ"ח הנ"ל יעמוד להם ולזרעם שיצליחו בכל אשר יפנו ברו"ח וגשמיות בבני חיי ומזוני רוויחא".

כידוע בגלילות וואהלין ורוסיה ובפרט בחצרות בית טשערנאביל [ראחמיסטריווקא, טאלנא, סקווירא, טשערקאס, הארנסטייפל, טריסק] וכן בענף בעלזא ורוז'ין, כמעט לא כתבו האדמורי"ם הקדושים, הסכמות לספריהם, הסכמות מעטות שכתבו כ"ק האדמורי"ם הקדושים - ערכם לא יסולא מפז. 

הספר בת עין נדפס לראשונה בירושלים בשנת תר"ז, על פי כתב יד אחד התלמידים הלא הוא רבי ישראל מפאליטשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בזיטאמיר על פי העתקה של תלמיד אחר רבי משולם זוסמן מזיטאמיר. במהדורה זו, הוספות ושינויים רבים בתוכן ובסגנון. המהדורה שלפנינו היא המהדורה השלישית שנדפסה על ידי רבי אריה לייב מו"צ בזיטאמיר, בנו של הרב החסיד רבי משולם זוסמן, מהדורה זו מיוסדת על פי מהדורת זיטאמיר תר"י בתוספת הקדמה והסכמות הנ"ל.[ראה על כך: נ’ בן-מנחם, קרית ספר, כרך לז, תשכ"ב, עמ’ 402-401; בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ’ 53-49].

המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דב מאווריטש - (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

במשך כ-40 שנה כיהן כאב"ד העיר אווריטש, שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש" . בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל, לעיר צפת, יסד בה את בית מדרשו והיה רבן ומנהיגן של קהילות החסידים בעיר. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז: האדמו"ר הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ בבית מדרשו, וכל הקהל סביבו אוחזים באבנטו. כל הבניין התמוטט, מלבד שטח מצומצם שבו היו הרב והציבור.

לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ובמסירות נפש פעל שיהודים לא ינטשו את העיר. בשנת תר"א פרצה בצפת מגפה שהפילה חללים רבים. הרבי מאווריטש היה בין הלוקים במגפה, והבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י"ב בכסלו נפטר, ואכן פסקה המגפה. נקבר בבית הקברות העתיק בצפת.

סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל.

 

דפוס אברהם שלום שאדאוו.

[3], קלח דף.

כריכה חדשה. מצב; כללי טוב מאוד, כתמים בדף השער, כתמי זמן לאורך הספר, נקב עש בדפים ראשונים, בדף שלישי חור קטן ללא חסר בטקסט, חתך בשול דף אחרון ללא חסר בטקסט.