זכרון זאת - העותק של רבני משפחת רייך.

זכרון זאת - העותק של רבני משפחת רייך.

ספר זכרון זאת. חידושים על התורה, מועדים ונ"ך בדרך החסידות, מהרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ "החוזה מלובלין. לובלין תר"נ.

בספר חותמות בעלות, של הגאונים רבי משה רייך, ובנו רבי צבי הירש רייך.

הגאון רבי משה רייך - (תר"ל-תש"ה) היה רבה של מעדיאש (מדייץ) והגליל, בן לאביו רבי יעקב קאפל רייך תלמיד ה"שבט סופר" ורבי חנניה יום ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט, כיהן כאב"ד בודפשט, היה מראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, בנו הגאון רבי צבי רייך - ממלא מקומו ברבנות מעדיאש, ואחמ"כ עלה לירושלים (החת"ס ותלמידיו עמ' תר"א). 

לה ד', 23 ס"מ.

הרה"ק רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, החוזה מלובלין - (תק"ה - תקע"ה, 1745-1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18. נודע כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא "החוזה".

החוזה נולד ביוזפוב, למשפחה מיוחסת: אביו אברהם אליעזר היה אב בית-הדין המקומי, ואמו הייתה בתו של רבי יעקב קופל מהעיר לוקאוו. הוא גדל בטרנוגרוד ולמד מפי הרב משה צבי מייזלס בז'ולקיב. אז נעשה תלמידו של רבי שמעלקה מניקלשבורג ועבר לישיבתו בשיניאווה. בהמשך שהה גם בחצר רבי המגיד ממעזריטש, והיו לו קשרים אף עם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

עם פטירת המגיד ב-1772 חזר אל רבי שמעלקא ושהה עמו עד פטירתו ב-1778. אז נעשה תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק. בסביבות 1780, עבר ללנצוט ונשא את הרבנית תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירש. הוא הנהיג בעיר עדת חסידים. צעד זה נעשה כשרבו עוד היה בחיים: לפי עדויות שונות, הלך רבי אלימלך ונעשה מסוגר ופרוש מן הציבור, ועוד קודם העדיף להפקיד את המגע היום-יומי עם הקהל בידי תלמידו הצעיר יחסית, שהקים חצר משלו בברכתו. לאחר פטירת רבי אלימלך הוא נעשה לבכיר מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, עמדה בה החזיק עד מותו שלושים שנה אחר כך. הוא מיקד את תורתו – שהדגישה את מחויבות הצדיק לסייע לחסידיו במישור החומרי והיום-יומי – בשכבות הנמוכות, אך גם צעירים למדנים ומיוחסים שהסתופפו בצלו; הידועים מביניהם היו רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), רבי ישראל יצחק קאליש ורבי שמחה בונים מפשיסחה. אלה הובאו על ידי תלמידו רבי דוד בידרמן מלעלוב.הוא עזב את לאנצוט וחצרו נדדה לרוזבדוב, וייניאבה ולבסוף לצ'כוב הסמוכה ללובלין, ממנה התכוון לבסס את השפעתו בתוך העיר הגדולה עצמה, שהייתה בה נוכחות מתנגדית חזקה בראשות האב"ד עזריאל הורוביץ. ב-1794 הוקם על ידו בית-מדרש שהיה יכול להכיל 180 איש בתוך לובלין, ברחוב הראשי מול הטירה. זה נתקל בקשיים רבים שהערימו עליו ראשי הקהל. ב-1803 הגיע לבסוף לפשרה עמם, והמוסד הוכר רשמית: הפרנסים הצהירו כי ניתן לקיים תפילות בנוסח האר"י וכי המניין לא יסבול עוד הצקות מהם ומהדורות הבאים. בראשית המאה ה-19, הפך את לובלין למוקד חסידות חשוב, יחד עם רבי ישראל הופשטין – המגיד מקוז'ניץ. קיבל על עצמו תקופה ארוכה ללכת עם כיסוי סביב עיניו כדי להישמר ממראות אסורים ונודע אחר כך כבעל ראיה רוחנית ועל כן נקרא "החוזה". הוא גם סמך אדמו"רים וראשי שושלות חסידיות אחרות ברחבי פולין כולה, ופעל להפצת החסידות בפולין. בנוסף, עסק בלימוד תלמידים רבים אשר חלק נכבד מהם היו לרבני ערים בפולין.

מתלמידיו אדמורי"ם רבים ומפורסמים כגון רבי יעקב יצחק מפשיסחה מכונה"היהודי הקדוש". רבי שמחה בונים מפשיסחה. רבי אורי מסטרליסק ("השרף מסטרליסק"). רבי שלום רוקח מבעלז. לתקופה קצרה אף רבי מנחם מנדל מקוצק. רבי נפתלי צבי מרופשיץ. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, ה"בני יששכר", מייסד שושלות דינוב ומונקאטש.. רבי יחזקאל מקוזמיר מייסד שושלת מודז'יץ. רבי ישכר בר מרדושיץ. רבי צבי הירש מזידיטשוב. רבי דוד מללוב מייסד שושלת לעלוב. רבי דב בעריש מאושפיצין. רבי שמואל מקארוב. רבי מאיר מאפטא מחבר הספר "אור לשמים", שרבו הסמיכו לממלא מקומו, אבי שושלת אפטא.. רבי ישעיה מפשדבורז'. רבי קלונימוס קלמן הלוי מקרקא מחבר הספר "מאור ושמש" ועוד.

מצב; ללא כריכה אחורית, נייר יבש ושביר, כתמים.