עזרת נשים - העותק ששימש את ראב"ד ווארשא מגדולי הפוסקים בדורו - מהמסכימים על המשנה ברורה, לעריכת גיטין.

ספר עזרת נשים למהר"ם בן חביב, חיבור מקיף על תקנת עגונות עם קונטרס שמות אנשים ספר יסוד בענייני גיטין. לייפציג תרי"ט.

עותק הג"ר שמואל זאנוויל קלאפפיש ראב"ד ווארשא. ולאחר מכן עותק העילוי מלודז' הגאון  רבי יחיאל פישל הכהן, ולאחריו עותק אספן הספרים רבי אליעזר סירקיס מנכבדי וחשובי חסידי גור.

כרוך עם מחצית השקל על הלכות מליחה לעמבערג תר"כ.

קמ, נ, דף.

מצב; ללא גב. כריכה קדמית יחד עם שער ומספר דפים מנותקים, כתמי זמן. נקבי עש קלים בעיקר בספר השני.

הגאון ר' שמואל זאנוויל קלעפפיש - (קלפפיש, תק"פ - תרס"ב) היה ראש אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19. נמנה עם ראשוני המתירים את היתר המכירה.

 מגדולי פוסקי ההלכה בדורו נולד בנמירוב לאביו ר' יעקב זאב, היה מגדולי רבני פולין בזמנו, והסכמותיו מעטרות ספרים רבים, (למעלה מ-170) המפורסם ביותר, ספר ההלכה הנודע "משנה ברורה" של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין [ראה צילום].

 למד אצל ר' משה יהודא לייב זילבערבערג אב”ד לאסק, קוטנא ובסוף ימיו התגורר בירושלים בעל מחבר ספר זית רענן ועוד, ואצל רבי מנחם מנדל רדזינר.

 נשא את הרבנית בושל בתו של ר' מרדכי שהיה מו"ץ בווארשא ולאחר פטירתה נשא בזיווג שני את הרבנית רחל לאה בתו של ר' ישראל ברמן חתנו של ר' הלל פריד חתן הגר"ח '[נינתו].

 הוסמך לרבנות על ידי רבה של ורשה, הרב חיים דוידזון, ובשנת ה'תר"י החל לשמש כמו"ץ בורשה וכדיין בבית דינו של הרב דוידזון. ככל הנראה בשנת ה'תרל"ה, נבחר לאב בית דין ו'ממלא מקום הרב'.

 כמו כן, עמד בראשות הישיבה המקומית, שם לימד בין ארבע לשבע שעות ביום. הוא היה כתובת לשאלות הלכתיות מרחבי פולין, ואף גדולי תורה כהחידושי הרי"ם, והבית הלוי פנו אליו בשאלות. גם בין הנוצרים יצאו לו מוניטין, ולא אחת בחרוהו לשמש כבורר ביניהם.

הוא אף היה מנותני ההסכמות לספר משנה ברורה בשנת ה'תרמ"ג כנ"ל.

 בשנת ה'תרמ"ט התכנסו בביתו, הרבנים שמואל מוהליבר והרב ישראל יהושע מקוטנא, והשלושה יזמו את ההיתר למכירת קרקעות ארץ ישראל בשמיטה שנודע כ"היתר המכירה".

 היה מהתומכים בישיבות המוסר כנגד המתנגדים אליהן. פעל רבות גם בענייני ציבור ושתדלנות, ועמד בקשרים הדוקים עם הנדבנים משה מונטיפיורי ובנימין זאב רוטשילד מפרנקפורט, לצורך תרומות לישיבות פולין וליטא.

 נתפרסם כראב”ד ווארשא ומחשובי וזקני הרבנים שם נפטר בט' חשון תרס”ב, ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה מנו"כ.

השאיר בכתב יד תשובות הלכתיות וחידושים על כמה ממסכתות הש"ס ועל חושן משפט.

העילוי מלודז' הגאון רבי יחיאל פישל הכהן - (תרנ"ה-תש"מ). נולד בלודז' למשפחה אמידה ואוהבת תורה. בגיל צעיר התבלט בלמדנותו ונתכנה 'העילוי מלודז'. דבק בגאון החריף הרב מאיר יחיאל הולשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצה. בשנת תרצ"ה עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם שימש כחבר בבית הדין הרבני ובתקופה מסוימת אף כיהן כאב"ד. נודע בלמדנותו, בצדקתו ובטוהר לבו. בשנת תשמ"ה נדפסו מעט מחידושיו בספר 'מראה כהן'. בנו הוא הגאון הנודע רבי שמעון כהן בעל 'עשרת מונים'.