ספר שנוי במחלוקת עם חתימת יד קודש תלמיד החתם סופר!

העותק של הגאון רבי הלל פאללאק רבה של סאסרגן, ושל נכדו רבי דוד יהודה פריינד אבד"ק סאסרגן.

ספר שער המלך על הרמב"ם. ג' חלקים. מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי. עם "טעם המלך" מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג. ברין, [תקס"א-תקס"ג 1803-1801]. מהדורה שנייה של "שער המלך", ומהדורה ראשונה של "טעם המלך".

בשער חתימת רבי הלל פולק,  תלמיד החתם סופר ורבה של ססרגן.  וחותמות נכדו רבי דוד יהודה פריינד, [דהויות מעט] לאורך הספר מספר הגהות והערות חשובות בכתב ידו של רבי הלל, בדף המגן האחורי, רישום ארוך ומעניין (6 שורות) הנוגע לשמחת סיום הלימוד בספר.

החיבור "טעם המלך" זכה לביקורת והתנגדות רבה, עקב הקשר של המחבר לתנועת ההשכלה בפראג וברלין. בין היתר האשימוהו בגניבת חידושים מספרים אחרים. המחבר היה גדול בתורה, והספר אף קבל הסכמות נאות, אך המחבר חבר למשכילים ודמותו היתה שנויה במחלוקת. ולכן, בישיבות הונגריה נאסר ללמוד בספריו.

לפנינו עותק מהספר הזה עם חתימת תלמיד החתם סופר!

רבי הלל פולק - (תק"ע - תרנ"ג) היה רבה של ססרגן שבטרנסילבניה משנת תרכ"ו. נולד בשנת תק"ע בהיותו צעיר נפטרו הוריו, אז עבר להתגורר בפרשבורג שם למד אצל החתם סופר. עליו מסופר שהוא היה אחד מהעדים לגלוי אליהו אצל החתם סופר.

כיהן כרבה של קהילת בודוש שבטרנסילבניה, שם כיהן כמה שנים. בשנת תרכ"ו בערך הוכתר לרבה של הקהילה היהודית בססרגן, קהילה שנוסדה באותו זמן. שם כיהן 27 שנים עד לפטירתו. נפטר בא' באדר תרנ"ג, 1893.

השאיר בכתב יד חיבור חידושי אגדה על פרשיות השבוע ומועדים. הרבה מכתביו הם עניינים בשם החתם סופר. חלק מכתביו נדפסו על ידי נינו אברהם אליעזר הוס, תחת השם "קודש הילולים". ליקוטים מכתביו נדפסו בספר 'חתם סופר על התורה ליקוטים', ירושלים תשנ"ו. אודותיו: החתם סופר ותלמידיו עמ' קכד – קכו (שם נכתב גם אודות עדותו על גילוי אליהו של החתם סופר).

רבי דוד יהודה פריינד - בן הגה"ק המפורסם רבי ישראל פריינד אב"ד סאסרעגען וחתנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנט מדעש. כבר בצעירותו נמנה בין רבני סאסרעגען לצד אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאב"ד סאסרעגען. מצד אמו היה נכדם של מאוה"ג בעל 'מחנה אפרים' והגה"ק רבי הלל פאלאק (החתום אף הוא בעותק שלפנינו) רבה של סאסרגען. רבי דוד יהודה היה תלמידם של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד הוניאד, ושל רבי שאול בראך בקאשוי. לאחר השואה עלה לארץ ושימש בתפקידי רבנות רמים. בזיוו"ש היה גיסו של רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן בירושלים. נפטר בשנת תשמ"ה. בהקדמת ספרו 'אלופי יהודה' (ירושלים תשמ"ו) מספר אחיו, מפי שכניו לדרגש במחנה ההשמדה אושוויץ, סיפורים מופלאים אודותיו.

[4], פח דף; קלז דף; קד דף. ללא שער חלק שני שכנראה הוצא בעת שכרכו את הספר בכריכה אחת.

35.5 ס"מ. מצב בינוני. בלאי רב, כתמים מהם כהים, מעט פגעי עש.