קודש הקדשים: 'הגמרא' וה'משניות' של המהר"ש מסלונים. סימנים בכל דף ודף!

קודש הקדשים: 'הגמרא' וה'משניות' של המהר"ש מסלונים. סימנים בכל דף ודף!

יָבוֹאוּ טְהוֹרִים וְיִתְעַסְּקוּ בִּטְהָרוֹת

מסכת נדה - המסכת החותמת את התלמוד בבלי, כרוכה יחד עם כל סדר טהרות מן הששה סדרי משנה [מסכתות: כלים, אהלות, נגעים, פרה, טהרות, מקוואות, נידה, מכשירין, זבים, טבול יום, ידים, עוקצין]. מהדורת וורשא, תרכ"ו 1866.

לפנינו הכרך האישי בו הגה ללא הרף בקדושה ובטהרה המתמיד הנורא הרה"ק רבי שמואל וינברג בעל ה'דברי שמואל' - האדמו"ר השני בשושלת סלונים, ולאחר פטירתו הורישו לבנו הבכור האדמו"ר רבי ישכר ליב מסלונים. באורח נדיר למדי, לאורך כמעט כל אחד ואחד מדפי הגמרא והמשניות מופיעים כתמי שימוש קדושים וטהורים, סימני זיעת קדשו של הרבי שהתייגע על כל תוספות בגמרא העמוקה ביותר בתלמוד בבלי ועל כל רמב"ם בסדר המשניות הקשה והחשוב ביותר מששת סדרי המשנה.

בראש דף השער, בדף שאחריו ובמקומות נוספים לאורך הספר מתנוססות חותמות קודשו של האדמו"ר רבי ישכר ליב מסלונים, החותמת המיוחדת בה נהג להחתים את הספרים שירש מאביו הקדוש: "מעזבון אאמורהר"ש זלל"ה מסלאנים, ישכר ליב וויינבערג". סימני השימוש הם ללא ספק מאת המהר"ש מסלונים בעצמו, כי מי זה יבוא אחר המלך להשתמש ולהכתים את הכרך הקדוש בו הגה הרבי, והספר נשמר בוודאי מאז פטירתו כבבת העין, וטופל בכפפות של משי לאורך הדורות בידי היורשים.

סימני השימוש הכה נדירים, בפרט בספרי העיון של אדמו"רי החסידות שעיקר עבודת קדשם הייתה בתפילה ובדבקות ולאו דווקא בהתמדה, כמו ממחישים את התבטאותו של הגר"ח מבריסק שהעריץ את המהר"ש מסלונים ואמר עליו: "יכולים אנו להעיד עליו שהוא בקי בש"ס בבלי וירושלמי ספרא ספרי ותוספתא" (נטעי אש, עמ' תעא).

האדמו"ר רבי שמואל וינברג [תר"י-תרע"ו], היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים. הוא עמד בראשה החל משנת תרמ"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ו. בן בנו של מייסד חסידות סלונים, הרה"ק רבי אברהם וינברג (הראשון). את עיקר דרכו ומשנתו רכש אצל סבו. הרבה לנסוע אל אדמו"רי דורו, הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב ובר פלוגתתו הרה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז. הדברי חיים אף התבטא אודותיו שנשמה גבוהה כמותו לא הייתה בעולם כבר יותר משלש מאות שנה. המהר"ש מסלונים עמד בקשר הדוק עם גדולי המתנגדים שהעריצוהו עד מאוד - רבי חיים מבריסק, החפץ חיים ועוד רבים. הוא נפטר בי"ט בשבט תרע"ו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, בעת שהותו בוורשה לצורכי רפואה, ובשל קשיי ההתניידות בעת מלחמה נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה. שיחותיו ודברי תורתו ששרדו יצאו לאור בתשרי תשכ"ט על ידי האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי (ה"נתיבות שלום"), בספר "דברי שמואל".

בנו האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג [תרל"ג-תרפ"ח], כיהן אחריו כאדמו"ר בעיר סלונים. לצד בנו השני רבי אברהם וינברג (השני), שכיהן אחריו כאדמו"ר מסלונים בעיר ביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'. ידידות נפש עזה שררה בין האחים, ולעתים הם אף ניהלו "טיש" ביחד, זה לצד זה. האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש אמר על האחים האדמו"רים מסלונים, שהכירם עוד בגיל צעיר, שבכל פולין לא מצא כאלה אחים קדושים וטהורים. רבי ישכר ליב נודע כחכם הרזים, וכאוהב ישראל. 

הן המהר"ש מסלונים והן בנו רבי ישכר ליב נודעו בהתמסרותם הטוטלית לחסידיהם. בחסידות סלונים ידוע המעשה אודות חסיד אחד שלא היה משופע בכסף, שפעם אחת ביקש ממנו המהר"ש מסלונים שיתן לו סכום גבוה של כסף. למרות שהחסיד לא היה משופע באמצעים, אך מחמת אהבתו לרבו הוא התאמץ בכל כוחו והשיג את הכסף והגישו בשמחה כמנחה לרבו. כעבור שנים אחדות, שוב פעם פנה אליו המהר"ש ודרש ממנו עוד סכום כסף, והחסיד כמעשהו בראשונה כך מעשהו באחרונה, התאמץ בכל כוחותיו הדלים והשיג את הכסף ומסרו לרבו. כעבור מספר שנים שוב חוזר המעשה על עצמו, הרבי דורש והחסיד מביא את הכסף. עברו שנים רבות והחסיד שעדיין היה עני מרוד הגיע לפרק האיש מקדש והיה צריך להשיא את בתו, ולרש אין כל. במצוקתו הוא פנה לרבו המהר"ש לקבלת עצה כדת מה עליו לעשות? פתח הרבי הקדוש את המגירה הנעולה שבשולחנו והוציא מתוכה שלוש מעטפות מצהיבות מיושן, בהן היו הסכומים שאותו אברך השיג לאורך השנים עבור הרבי, וכך אמר לו הרבי, כבר עם נישואיך כשראיתי את מצבך הכלכלי, התחלתי לדאוג לכך שבעודך צעיר שכוחותיו במותניו תחסוך לעצמך את סכום הכסף הנחוץ לך עבור נישואי בתך למזל טוב.

מפרט: [2], ב-עג, [1]; ב-קב; צה-קמח דף. 23 ס"מ.

מצב טוב, שיקום קל; כתמים וסימני שימוש קדושים כמעט בכל דף ודף ועם זאת הדפים שמורים וללא קמטים. נקבי עש. חיתוך דפים על גבול הכותרות. כריכה חדשה.