יקר היקרים!! שאלות ותשובות מהרח"ש - עותק מרנא החתם סופר! הגהות בעצם כתב יד קודשו!! וחתימת יד בנו ממשיך דרכו, מרנא ...

יקר היקרים!! שאלות ותשובות מהרח"ש - עותק מרנא החתם סופר! הגהות בעצם כתב יד קודשו!! וחתימת יד בנו ממשיך דרכו, מרנא הכתב סופר.

"ועיין בקונטרס עגונות... ובתשו' מהרמ"ל עצמו סי' קכ"ח"

(ההגהה שלפנינו כפי שנדפסה בשו"ת חת"ס אה"ע סי' צ"ה)

ספר שאלות ותשובות, השייכות לטור אבן העזר, מאת רבי חיים שבתי [מהרח"ש]. שאלוניקי, תי"א [1651]. העותק האישי בו הגה עשרות שנים קדוש הדורות מרנא רבי משה סופר בעל החת"ם סופר, והותיר עליו שתי הגהות [13 תיבות] בעצם כתב יד קדשו.

העותק המקודש בכל מיני קדושות שלפנינו, שימש את החתם סופר במשך עשרות שנים. החל מצעירותו בפרנקפורט ביושבו לפני שני גדולי העולם רבי נתן אדלר ובעל ההפלאה ועד לסוף ימיו בפרשבורג. מתוך עותק זה כתב את תשובותיו לאלפים בשו"ת חתם סופר, שם הוא מצטט פעמים רבות את שו"ת המהרח"ש שלפנינו ובפרט את 'קונטרס עיגונא', שבשולי גיליונותיו כתב החתם סופר את ההגהות בעצם כתב יד קדשו.

את ההגהות רשם מרנא החתם סופר בגיליונות 'קונטרס עיגונא' שבתחילת שו"ת מהרח"ש בדפים לו ע"א ו-לו ע"ב. בסוף כל אחת מההגהות סימן החתם סופר את סימון ה"קו והנקודה" המפורסם שלו, שבאמצעותו נהג החת"ס לסיים כל חידוש שלו ושעל סימון זה כתבו גדולי ישראל שהוא על פי הקבלה (ראה להגרי"נ שטרן בהקדמתו לדרשות חת"ס דף יט, א בהערה, בשם הגאון רבי אשר אנשי וויי אב"ד נאדי-פאלו).

ההגהה הראשונה: בדף לו ע"א מביא המהרח"ש את שיטת התוספות שאם גוף המת קיים, אפילו אם נכרת ראשו ולא ניתן לזהותו על פי סימני הפדחת וחוטם, עדיין אפשר על פי ההלכה לזהותו על פי סימני הגוף, וכותב שם המהרח"ש בשם הנימוקי יוסף שאין זה נכון בעיני הרשב"א והריטב"א ומחלק שם המהרח"ש בין אם נמצא המת לאחר שלושה ימים לבין אם נמצא קודם לכן, ע"ש. בשולי הדף רשם מרנא החתם סופר הגהה בת [7] מילים וז"ל: "עיין תשובת חינוך בית יהודה סי' ק "ח".

מעניין לראות שבשו"ת חת"ס (חלק אה"ע סי' ל"ד, ראה צילום מצורף) מפנה החת"ם סופר בדיוק לדף הזה בשו"ת מהרח"ש שבשוליו רשם את הגהתו [דף לו ע"א בדפי המהרח"ש], וז"ל החת"ם סופר: "ואע"ג דכתב מהרח"ש דלא ראה בנימוקי יוסף דרשב"א וריטב"א חולקים... בדברי ר"ת... אך הכא שהוא ספק תוך ג' ימים וגם גופו ופרצופו שלם וכבר הורה זקן". נציין גם שבסימן נט מצטט החתם סופר את ספר חינוך בית יהודה [בסימן קל] העוסק בדיוק בנושא הזה.

ההגהה השניה של החתם סופר בת [6] מילים, מופיעה בדף לז ע"א שם עוסק המהרח"ש בנושא מה נחשב לסימנים מובהקים על גוף הנפטר והחת"ס מעיר על כך: "כן הקשה בשו"ת מהרמ"ל סי׳ קכ"ח". ואכן להגהה זו מתייחס החתם סופר במישרים בספרו (חלק אה"ע סי' צ"ה, ראה צילום מצורף) וז"ל: "שיל"ת יערגן סמוך לק"ק פ"ב, יום ב' טו"ב מנחם אב תקצ"ב לפ"ק, שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג הותיק מלא עתיק חרוץ ושנון כש"ת מה"ו יהודא ליב נ"י אב"ד דק"ק גורבע יע"א... ועיין בקונטרס עגונות סי' קכ"ד מי שיש לו רושם בראשו כעין חתיכה הוה סימן מובהק וכל סימן בגוף הוה סימן מובהק וזה עדיף מגבשושית שעל החוטם עכ"ל. ובתשו' מהרמ"ל עצמו סי' קכ"ח כתב על מי שהיה צוארו עקום שהוא סימן מובהק".

כתב היד שלפנינו נבדק מקצועית על ידי הגה"ח יצחק ישעיה ווייס, אב"ד נווה אחיעזר, עורכו של המגזין המיתולוגי 'צפונות' לפיענוח כתבי יד ומגדולי המומחים בעולם לכתבי יד רבניים, והושווה על ידו לכתבי יד אחרים של החת"ס ונמצא זיהוי וודאי של כתב היד שלפנינו ככתב יד קדשו של מרנא החתם סופר (ראה אישור מצורף).

עותק מיוחס המיוחסים: עוד לפני שהגיע הספר לידי מרנא החתם סופר הוא היה רכושו של רבה הנודע של פרנקפורט הגאון הקדוש רבי יעקב פופרש כ"ץ בעל שו"ת 'שב יעקב' שהותיר עליו את חתימת יד קדשו "יעקב הק' כהן מפרא[ג]". לאחר מכן היה הספר רכושו של מרנא החת"ס שהותיר עליו את הגהותיו בעצם כתב יד קדשו, ולאחר פטירת מרן החתם סופר הוא הוריש את הספר לבנו ממלא מקומו הגאון הקדוש רבי שמואל בנימין סופר בעל ה'כתב סופר' שהותיר עליו אף הוא את חתימת יד קדשו המפורסמת "שייך לי הק' אברהם ש"ב בהגרמ"ס ז"ל מפ"ב". לפנינו אם כן עותק שהיה שייך [לפחות] לשלושת ענקי העולם שהעניקו חמה בקומתם, ששלושתם הותירו עליו ברכה לדורות בעצם כתיבת יד קדשם!!

סגולת כתבי יד קדשו של החתם סופר:

• מרן הדעת סופר היה נותן לחולה שישים למראשותיו דף מכתב יד בעל חתם סופר (בית סופרים עמ' קע"ג).
• וכן נהגו ליתן מתחת למראשותיה של מקשה לילד דף בכתב יד קדשו של החתם סופר (ראה שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קס"ב אות ב').
• במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא, ובנו רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי, היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו" (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ' נט).
• המהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של ה'חתם סופר' מסוגל ליראת שמים. וכך מסופר שפעם הגיע תשובה הלכתית מה'חתם סופר' אל מהר"ם בנעט, והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים. (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ז' בהערה).

לפנינו הסגולה כפולה ומכופלת!

• זהו ספר קודש קדמון חשוב ביותר שהיה שייך לפחות לשלושה מענקי הדורות שקמו בעם ישראל: ה'שב יעקב' אב"ד פרנקפורט, החת"ם סופר אב"ד פרשבורג ובנו ממלא מקומו הכתב סופר.
  
• בספר זה הגה החתם סופר עשרות בשנים החל מתקופת פרנקפורט (לפי חתימת השב יעקב) ועד לסוף ימיו בפרשבורג (לפי חתימת הכתב סופר).
• מתוך ספר זה כתב החתם סופר את ספרו הקדוש 'שו"ת חתם סופר', בו הוא מצטט פעמים רבות את המהרח"ש ובפרט את קונטרס עיגונא שבו כתב את הגהותיו [ראה לדוגמה שו"ת חת"ס אה"ע: סי' עג, סי' קלז, סי' קמג].
• וגולת הכותרת היא שבין דפיו רשם מרנא החתם סופר שלוש-עשרה תיבות בעצם כתב יד קדשו הסגולי.

מפרט: [2], רכב דף. (חסר שלושת הדפים הראשונים, שער הספר הושלם בכת"י והדבקה משער אחר לפחות בתקופת הכתב סופר כפי שניתן לראות מחתימת ידו על השער עצמו).

מצב; טוב. מעט עש. נייר עבה ואיכותי.

נמצא באוסף נדירים בספריה הלאומית.