ה'מהר"ם שיף' של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק, ובנו הרה"ק בעל חובת התלמידים זיע"א -  ובתוכו דף פלאי מתוך ...

ה'מהר"ם שיף' של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק, ובנו הרה"ק בעל חובת התלמידים זיע"א -  ובתוכו דף פלאי מתוך ספרו של רבי אלימלך.

ספר חדושי הלכות מהר"ם שיף [פאריצק, תק"פ 1820]. העותק האישי המקודש של זקן אדמו"רי פולין - בעל המופת הרה"ק רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. את הספר ירש בנו הצעיר של הרבי, הרה"ק ישעיה שפירא "האדמו"ר החלוץ" והוא העלה אותו עמו ארצה לפני השואה. בין דפי הספר גנוזים דפים חשובים מעיזבון הרבי.

בעמוד האחרון של הספר מופיעות שתי חותמות בעלות של הרבי: "אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק". כמו כן בדף המגן (פורזץ) האחורי וכן על גבי צדה הפנימי של הכריכה האחורית, מופיעים רישומים רבים בכתב יד מהתקופה, בעברית ובלועזית, בעט ובעיפרון. בין המילים אותן ניתן לזהות בוודאות מופיעות המילים: "גראדז'יסק", "הצדיק הקדוש והטהור", "קאויסניץ" [קוז'ניץ? זקנו של הרבי], ועוד מילים המשייכות את הספר לרה"ק מגרודז'יסק. 

בדף המגן רישומי בעלות של הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה זיע"א.

בין דפי הספר נגנז דף מתוך המהדורה הראשונה של ספרו של הרבי 'דברי אלימלך' (ווארשא, תר"ן). ספר נדיר שכמעט ולא שרדו ממנו עותקים, גם באוסף הספרייה הלאומית מופיע רק דפוס צילום שלו שיצא לאור באמריקה שנים רבות לאחר מכן. לפי עזות הדיו ועוצמת הפרס (Press) של מכבש הדפוס בדף שלפנינו, עד שגם כעבור למעלה ממאה שנה מילים רבות עודן בולטות וניכרות גם מצדו השני של העמוד, ניתן להסיק שמדובר בדף מתוך העותקים הראשונים של המהדורה, כאשר גלופות הדפוס היו עדיין חדשות.

לא ידוע כיצד הגיע הדף הקדוש אל תוך המהר"ם שיף של הרבי, ייתכן שהרבי גנזו שם לאחר שנתלש ממקומו, ויותר מסתבר שהעותק האישי של הרבי הקדוש חולק בין הצאצאים הרבים (הרבי היה נשוי פעמיים והיו לו נכדים רבים, מהם אדמו"רים) והדף שלפנינו הגיע לחלקו של האדמו"ר החלוץ והוא אחסנו למשמרת, מין במינו, בתוך ספר המהר"ם שיף של אביו. כך או כך תוכנו הפלאי של הדף מעורר צמרמורת!

הדף שלפנינו מתוך ה'דברי אלימלך', מכיל את תורותיו של הרבי מגרודז'יסק על פרשת נח והרבי עוסק בהן בצדיק שיורד ממדרגתו לצורך הדור וזו תמצית לשון קדשו של הרבי: "והשפל עצמך ממדרגתך. להשפיע לעם הרהורי תשובה אולי ישובו. להורות אליו שידע כי הגם שמדרגתו גבוה. מ"מ כוחו יפה גם להשפיל עצמו בשביל הטבת אחרים. ור"ל הצדיק שעובד ה' בפני עצמו כפי מדרגת עצמו ואינו משפיל עצמו להטיב לאחרים אינו משתבח מפי אחרים" עכ"ל.

בהמשך מביא הרבי שני סיפורים מזקניו הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק והמגיד מקוז'ניץ שקירבו אנשים חוטאים וז"ל: "ואבותינו ספרו לנו זה הי' מדתו של צדיק הזה (הר"ר זוסיא) ושל אחיו אא"ז הה"ק מוה' אלימלך זצ"ל אשר היו נוסעים ממקום למקום להכניס הרהורי תשובה בלב כ"א אשר ראו ברוח קדשם עונותיהם" ועוד כותב שם הרבי: "המסופר מאא"ז הה''מ זצ''ל מקאזניץ איך שקירב איש רע מעללים מאוד ובזה הסיר מאתו כל הרע ונהפך מיד לאיש אחר לשוב לקונו" עכ"ל. 

מעורר צמרמורת (אך אין זה פלא שהרי מדובר באחד מגדולי בעלי המופת ובבן זקוניו) שדווקא דף זה מכל הספר הגיע לחלקו של הרה"ק רבי ישעיה, שסיפור חייו האישי כאילו מתומצת כולו בתוך דף זה! רבי ישעיה היה נסיך שושלת גרודז'יסק, מהשושלות החסידיות החשובות ביותר (אביו הרבי הקדוש מגרודז'יסק, סבו 'השרף ממוגלניצא', וסבו-זקנו 'המגיד מקוז'ניץ'). אלפי חסידי גרודז'יסק חפצו לענוד את הרה"ק רבי ישעיה כעטרה לראשם כאדמו"ר מגרודז'יסק על מקום אביו (אחיו הגדולים נפטרו עוד בחיי אביהם ואחיו בעל ה'חובת התלמידים' הנהיג עדה משלו ב'פיאסצנא'). אך רבי ישעיה סירב בשום אופן לקבל על עצמו את התפקיד הרם והנשגב. הוא העדיף לעלות לארץ ישראל במטרה להסתובב כאדם פשוט בין החלוצים החופשיים ולהצילם מרדת שחת, לכל הפחות שישמרו על טהרת הייחוס וקיום ברית מילה, עבור דורותיהם הבאים שלא יאבדו מעם ישראל ותהיה להם דרך חזרה.

הרבה תמהו ואפילו כעסו על צעדו התמוה של האדמו"ר החלוץ, כיצד זה עזב ממלכה מפוארת ללכת לגור כאדם פשוט בארץ לא זרועה?! עד ששמו של רבי ישעיה הפך בפי רבים ל"אדמו"ר החלוץ", בתחילה בלעג, שהתחלף אט אט בהערצה. אולם כאשר קוראים את הדף המקודש שלפנינו, אותו שמר רבי ישעיה כמעין צוואה רוחנית מאביו הקדוש שנפטר עליו בילדותו ואותו לא זכה להכיר - הנהגתו הסתומה של הרה"ק רבי ישעיה הופכת למובנת הרבה יותר.

דף מעניין נוסף שנמצא בתוך העותק המיוחס שלפנינו, וכנראה לא בכדי. הינו דף מתוך הספר 'באר משה' לאדמו"ר רבי משה אליקים בריעה בן המגיד מקוז'ניץ, דודם-זקנם של בעלי הספר הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק ובנו רבי ישעיה. בשולי שני עמודי הדף נרשמו הגהות רבות בכתב יד. אין ידוע מאיזו מהדורה הדף ואין ידוע מי הוא כותב ההגהות, אולם מיקומו של הדף - בתוך ספרו של האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק וחזותן של ההגהות, מעידים כי מקולמוס גבוה נכתבו. 

הרה"ק רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק - (תקפ"ד-תרנ"ב), מגדולי חשובי אדמור"י וצדיקי דורו ואדמו"ר לאלפי חסידים. בן הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - השרף ממוגלניצא, נכדו של המגיד מקוז'ניץ ונינו של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. היה חתנו של היהודי הקדוש מפשיסחא, ותלמידם של: הסבא קדישא מראדושיץ, רבי נתן דוד משידלובצה, והושפע גם מרבי ישראל מרוז'ין. משנת תר"ח ישב בגרודז'יסק והיה ממנהיגי הדור. בסוף ימיו נחשב כ" זקן האדמו"רים" בפולין והיה ידוע במופתיו וברוח קדשו. תלמידו המפורסם היה הרבי מאוסטרובצא. מתורתו נדפסו הספרים: 'אמרי אלימלך' על התורה ו'דברי אלימלך' על התורה ומועדים.

בנו הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא [תרמ"ט- תש"ד], בנו של הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק, וצאצאם של המגיד מקוז'ניץ וה'נועם אלימלך' מליזאנסק. גאון מופלא בנגלה ובנסתר. במקביל לאדמו"רותו בפיאסצנא, יסד האדמו"ר את ישיבת 'דעת משה' בוורשה ושימש בה כראש ישיבה, באומרו: "לחסידים המבוגרים יש להיכן ללכת וממי ללמוד, לא חסרים רבי'ים שיקרבו אותם. אני רוצה לקרב דווקא את צעירי הצאן, שלא ירעו בשדות זרים".

     רבי קלונימוס קלמיש נודע בספרי ההדרכה שחיבר 'חובת התלמידים', 'חובת האברכים', 'אש קודש' וספרים נוספים. אולם כאמור ספרו חובת התלמידים שלפנינו שהדפיס בחייו היה בעיניו החשוב ביותר מכל ספריו ועל שמו נקרא לדורות עולם כ'בעל החובת התלמידים'.

    עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד רבי קלונימוס קלמיש בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וגם אמו. למרות האסון האישי, ולמרות הצרה הכללית, סירב האדמו"ר להצעות בריחה שונות שהופנו אליו והעדיף להישאר עם חסידיו בגטו וורשה עד הסוף. לאחר מרד גטו ורשה, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. שם נרצח, יחד עם שאר יהודי המחנה, הי"ד.

    בגטו עשה האדמו"ר מאמצים עילאיים בכדי לשמור על מסגרת החיים היהודיים. לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה; לקיים את מסגרת החגים - אפיית מצה בפסח, קיום ברית מילה. הוא ערך את שולחנותיו הטהורים, בלב התופת, במרתפים נסתרים של מפעלים נטושים, בהם התקבצו מאות ואלפים מהנשמות השבורות והגופים ההרוסים, שבדרשות החיזוק שהרבי נשא בפניהם, הוא רומם אותם מתוך עמק הבכא אל גבהים רוחניים. אותן דרשות מרטיטות קובצו על ידיו לספר 'אש קודש'. אותו קבר מתחת להריסות של בניין בגטו, וצירף לו מכתב בו ביקש שאם ימצא מישהו את הכתבים, שיקח אותם לארץ ישראל ויוציאם לאור (וכך אכן היה). מדברי תורתו על פי השמועה: "הדבר הנעלה ביותר בעולם הוא לעשות טובה ליהודי" !

בנו הרה"ק רבי ישעיה שפירא - (תרנ"א -תש"ה), בן הזקונים של הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק. כונה בשם האדמו"ר החלוץ, נודע באהבת ארץ ישראל שלו וכל חייו עסק בחיבת ציון וישוב הארץ.

מפרט: צז; לט-צד; כג; כג, [1] דף. חסרים דף השער והדף שאחריו. 36 ס"מ. + [3] דפים נוספים, בגדלים שונים.

מצב; כללי טוב. כתמי זמן. נקבי עש. קרעים וסימני שימוש קדושים רבים. כריכה קדמית חסרה.