היתר עגונת השואה בחתי"ק (פעמיים) רבי מאיר סג"ל לנדא מדרוהוביץ'–אנטוורפן.

פסק דין להתרת עגונת השואה ...

היתר עגונת השואה בחתי"ק (פעמיים) רבי מאיר סג"ל לנדא מדרוהוביץ'–אנטוורפן.

פסק דין להתרת עגונת השואה מאת בית הדין הגדול באנטוורפן, בחתימת יד קדשו (פעמיים) של הגה"ק רבי מאיר סג"ל לנדא, נשיא כולל "חיבת ירושלים רמבעה"ן" ואב"ד הערים דרוהוביץ' ואנטוורפן. אנטוורפן, תשי"ד [1954].

מסמך רשמי נאה, מאת 'בי דינא רבא דקהלות המאוחדות אנטווערפען' ובו שתי גביות עדות נפרדות, משני אנשים, המעידים אודות ניצולת השואה שרה הרשקוביץ, על כך שבעלה נרצח באושוויץ. מתחת לכל אחת מהעדויות מופיעות חתימות יד קדשם של שלושת הדיינים, בראשות האב"ד רבי מאיר סג"ל לנדא וחותמת בית הדין.

הגאון רבי מאיר סגל לנדא מדרוהוביץ'-אנטוורפן [תר"ע-תשמ"ט], נולד בסאנוק (גליציה הפולנית) לאביו רבי מרדכי זיסקינד מריישא. התפרסם כ"עילוי מסאנוק" ובגיל 15 לערך הוסמך לרבנות על ידי בעל "חבצלת השרון" ור' אליהו מז'אלין. בגיל 19 החל לכהן כרב העיר דרוהוביץ' (אוקראינה) וייסד בה ישיבה.

    בשנת ה'תש"ה נשא לאישה את בתם של ר' ישראל ומרת וועלקא דים מסאנוק ועבר להתגורר בעיר קאשוי [קושיצה] (סלובקיה). כיהן כרב הקהילה ופעל רבות לחידוש יסודות הקהילה שנהרסה במהלך מלחמת העולם השנייה ולעודד את רוחם של רבבות פליטים. כעבור תקופה קצרה עבר לבלגיה, ובמשך כ – 10 שנים כיהן כרב העיר אנטוורפן ואיחד את הקהילות 'שומרי הדת' ו'מחזיקי הדת'.

    בשנת ה'תשט"ז עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. ניהל את קהילתו בבית מדרשו ששכן ברחוב מרמורק והקים ישיבה לצעירים בני עליה. יזם את הקמתם של מוסדות תורניים שונים וכיהן כנשיא כולל "חיבת ירושלים רבי מאיר בעל הנס", ארגון "יד לאחים", בית התלמוד "סיני", ישיבת חידושי הרי"ם ועוד. נודע בחכמתו הגדולה ורבים כולל גדולי ישראל הגיעו לביתו לקבלת עצתו ודעתו בנושאים שונים.

מפרט: [1] בלאנק רשמי, 27 ס"מ.

מצב; טוב. סימני קיפול. נקבי הידוק. קרעים קלים, ללא פגיעת טקסט או חיסרון.