יקר היקרים! ספר 'ערבי נחל' עותק של האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין ונכדו הגה"ק רבי מנחם מנדל ...

יקר היקרים! ספר 'ערבי נחל' עותק של האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין ונכדו הגה"ק רבי מנחם מנדל מראדזימין.

ספר ערבי נחל, "חיבור נפלא על התורה", מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סראקא. ובעל ה'לבושי שרד' על השו"ע מספרי היסוד בתורת החסידות. סדילקוב, תקצ"ה [1835].

לפנינו עותק מקודש וייחודי בו הגו בסילודין האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין זי"ע מזקני האדמו"רים ומאבות החסידות בפולין, ולאחר מכן נפל הספר בחלקו של נכדו הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן זצוק"ל האדמו"ר השלישי לחצר הקודש ראדזימין.

▪ בדף הפורזץ של הכרך הראשון, כיתוב כי הספר שייך לאדמו"ר הקד' רבי יעקב אריה מראדזימין.

▪ בדף השער של הכרך הראשון, חותמת נכדו האדמו"ר רבי מנחם מנדל גוטרמן מראדזימין.

חותמת בדף הפורזץ: "יהודא ליבוש בהרב המנוח מ"ה יצחק זצללה"ה - גבאי מעות ארץ הקדושה דק"ק פרשיטיק".

ספר החסידות 'ערבי נחל' - מנכסי צאן הברזל של תורת החסידות בספרו רבינו הגה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ פותח את דבריו בשורת קושיות יסודיות בהבנת הפשט בכל פרשה ולאחר מכן הוא פותח בהקדמות עפ"י כתבי האריז"ל ותורות הבעש"ט שרבינו קוראו בתואר האלקי משולב בדברי חז"ל מן הגמרא והמדרשים ועי"ז הכל נדרש כמין חומר ומיושב דבר דבור על אופניו. מענין כי שם הספר 'ערבי נחל' נבחר על ידי המחבר עצמו, שלא פירש את טעמו. השערות וטעמים לכך, הועלו במשך הדורות על ידי רבים, אולם לידי וודאי לא באו. קרובו של המחבר הקדוש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב עליו בהסכמה "חריף ובקי בחדרי תורה כחד מן קמאי וכל מעשיו לשם שמים". כתב חיבורים רבים, ביניהם חיבורו ההלכתי המפורסם "לבושי שרד". ספרו "ערבי נחל" הפך לאחד מספרי היסוד בתורת החסידות.

יקר היקרים ! לפנינו ספר יסוד בתורת חסידות בו הגו בסילודין מגדולי מְצֻקֵי אֶרֶץ ומוֹסְדוֹת תֵּבֵל הרה"ק מראדזימין מעמודי יסודות החסידות בפולין ונכדו ממשיך דרכו ! כיאה לעותק מקודש זה הינו כרוך בכריכה אומנותית בעלת עיטורים נאים !

האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין - (תקנ"ב-תרל"ד), מזקני האדמו"רים ומאבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמיד אהוב של המגיד מקוז'ניץ. אך יותר מכל היה לתלמיד מובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא אשר רבינו הקדוש נחשב למגדולי תלמידיו שם שהה לצד חבריו לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי וחידושי הרי"ם. רביה"ק שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים ורבבות נהרו לחצרו, בהם אדמו"רים ורבנים. תחת הנהגתו הפכה ראדזימין לאחד ממרכזי החסידות בפולין. דברי תורתו לוקטו לספר בשם "דברי אבי"ב", מצאצאי ריבה"ק מכהנים כיום האדמו"רים מגור ואמשינוב שליט"א.

נכדו האדמו"ר רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (תר"כ-תרצ"ד) האדמו"ר השלישי לחצר הקודש ראדזימין, היה מגדולי האדמו"רים בפולין. רביה"ק נקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מקוצק שנפטר בשנה שלפני כן (ה'תרי"ט) ושהיה מיודד עם זקנו הקד' מימי שהותם יחד בחבורתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה. נחשב כבר בצעירותו לעילוי ולתלמיד חכם והיה חביב על זקנו, אצלו גם התחנך. בנו יחידו של האדמו"ר רבי שלמה דוד יהושע מראדזימין. בשנת תרע"ב הקים ישיבה נודעת בראדזימין בשם "ארחות חיים", והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. השאיר בכתובים למעלה ממאה כתבי יד, אך רק חלקם נדפסו. בזיווגו הראשון היה חתן האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, ובזיווגו השני היה חתן האדמו"ר רבי יעקב משה סאפרין מקומרנא. היה ידוע בחיבתו לארץ ישראל ובפעילות למען היישוב. באלול תרפ"ח ביקר בארץ ישראל ביקור ממושך עד לאחר סוכות תרפ"ט, בביקורו בכותל המערבי, נוכח לראות שאין הפרדה בין מקום התפילה של הגברים לעזרת נשים. ובערב יום הכיפורים תרפ"ט הוא הקים מחיצה ברחבת הכותל המערבי (בנוסף לתאורה וריהוט לרחבה שמימן מכספו) בשמחת תורה ערך את התפלות וההקפות על יד הכותל המערבי ובהן השתתפו המונים, בהם האדמו"ר רבי אהרן ראטה והאדמו"ר ורבי שמחה בונים אלתר ה'לב שמחה' (חתנה של בת אחותו). הותיר אחריו יותר מ-200 כרכים של חידושי תורה בכתב יד אשר חלקם בלבד יצאו לאור.

רישומים רבים בדף המגן של הכרך הראשון. חותמות. כריכות עור חדשות.

שני כרכים. כרך ראשון: [2], א-יד, טז-לה, [1], לו-מח, נג-קב, צז-צח; מא דף.

כרך שני: [1], מג-פה, פז-קסח דף. ספירת דפים משובשת.

23 ס"מ.

כתמים, בלאי. סימני עש, מעט קרעים משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. מצב; טוב.

סטפנסקי חסידות, מס' 471.

(בהוצאה זו רבו השמטות מחמת הצנזורה. לפירוט ההשמטות, ראה אהל רח"ל ח"א עמ' 373-372).