שו"ת מהר"ם אלשקר בו למדו והגו שניים מגדולי המקובלים הלא הם המקובל הגאון הרב אליהו סלימאן מני, והמקובל הגאון ...

שו"ת מהר"ם אלשקר בו למדו והגו שניים מגדולי המקובלים הלא הם המקובל הגאון הרב אליהו סלימאן מני, והמקובל הגאון רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה זיע"א.

שו"ת מהר"ם אלשקר, דפוס סדילקאב תקצ"ד [1834].

שאלות ותשובות מאת הגאון רבי משה אלשקר ממגורשי ספרד. כולל שאלות הלכתיות שונות. חלקו האחרון של הספר הוא השגות חריפות כנגד ספר האמונות של המקובל רבי שם טוב. ולאחמ"כ כמה בקשות ותפילה ממנו

אחת התשובות הידועות ביותר בספר היא בשאלת זמן בין השמשות, האם ההלכה כרבינו תם או כדעת הגאונים. תשובה זו היא המקור לשיטת הגאונים, ואין מי שהתעסק בנושא יסודי זה שלא נזקק לתשובת מהר"ם אלשקאר.

סימן קיז הוא קונטרס גדול, בו יוצא מהר"ם אלשקאר להגן על ספר 'מורה נבוכים' להרמב"ם ומבטל את כל השגות רבי שם טוב ב"ר שם טוב בעל 'ספר האמונות'.

בדף השער חתימת הגאון המקובל רבי ידידה רפאל אבולעפיא "לי הצעיר"א" – הוא הגאון הצעיר ידידיה רפאל אבולעפיא.

חתימה "לי אסמ"י ס"ט" – הוא הגאון רבי אליהו סלימאן מני.

המקובל הרב אליהו סלימאן מני - (תקע"ח- תרנ"ט) מגאוני בבל רבה של חברון, גאון בתורת הנסתר, חיבר ספרים רבים רובם בתורת הקבלה מהם: מזכיר שלום, ברכת אליהו ועוד, הרב היר"א (הרב הנוסף החתום בעותק זה) אמר עליו "ארי עלה מבבל", קשרי לימוד וידידות היו לו עם הרב יוסף חיים בעל הבן איש חי.

המקובל רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה - (היר"א, תקס"ז – תרכ"ט) היה מקובל נודע, שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל. בספר "חכמי ירושלים" מתאר ישראל דב פרומקין את הרב אבולעפיה כ"צדיק המדוכא בייסורים ומתפרנס מיגיעו, חסידא קדישא, פרוש מבטן ומהריון". בספר "יהודי המזרח" שכתב משה דוד גאון נכתב עליו שהיה גדול הן בחכמת הנסתר והן בתורת הנגלה ודרכי הלמוד של האשכנזים לא היו זרות לו. עוד נאמר עליו שעמד בקשר אמיץ עם רבניהם, בהם הגאונים מקוטנא וקאליש וכי התרועע עם ר' יהוסף שווארץ. את גדולתו בחכמת הנסתר ניתן לראות מהקדמותיו, חדושיו והערותיו שנדפסו בראש ספרי תלמיד האר"י ר' חיים ויטאל. עם חיבוריו נמנים הספרים "דרך ושלום", והספר "קניין פירות" על כוונות הרש"ש, הרבה הערות חשובות שנכתבו על ידו הדפסו בסידור הרש"ש המכונה "הסידור הנדפס" שכן עד אז היו הסידורים צילום של כתבי יד. בהערות חשובות אלה שמו חתום בר"ת- "היר"א" וכך נחקק שמו בין חכמי המקובלים.דפוס סדילקאב תקצ"ד. (דפוס זה נפגע ע"י הצנזורה וחסרים בו ב' סימנים). חלק מהדפים נדפסו על נייר כחול.

[2] ס דף. 

35 ס"מ.

מצב; כללי טוב. מעט קרעים בקצוות העמודים. דפים מעט יבשים. נזקי עש קלים מאד. כריכה חדשה.