ארכיון ישיבת 'מקור חיים' המיתולוגית - מאות מסמכים היסטוריים, תשי"ד-תשט"ז.

אוצר בלום של מאות ...

ארכיון ישיבת 'מקור חיים' המיתולוגית - מאות מסמכים היסטוריים, תשי"ד-תשט"ז.

אוצר בלום של מאות תעודות ומסמכים, חלקם נדירים ביותר, של ישיבת 'מקור חיים' - הישיבה הירושלמית הוותיקה בראשות הגאון רבי ברוך יצחק לוין. ירושלים-אמריקה-הצפונית-והדרומית-אירופה, תשי"ד 1954 - תשט"ז 1956.

הארכיון מכיל כחמש מאות פריטים, ובהם מכתבי ראש הישיבה אל רבנים, נדיבים ושועי עולם בארץ ובחו"ל; מכתבים מרבנים, נדיבים ושועי עולם מכל קצוות העולם אל הישיבה (חלק גדול מהם במעטפות המבוילות המקוריות); מכתבי תלמידי ורבני הישיבה; מסמכים ממשלתיים והתכתבויות עם משרדי ממשלה ושרים ועוד ועוד. הארכיון מהווה אוצר בלום לאספנים ומקור מידע אותנטי, חשוב וייחודי לחוקרי התקופה.

הארכיון מקפל בתוכו את אחת התקופות ההיסטוריות בתולדות מדינת ישראל והישוב הישן. ישראל של שנות ה-50 - מלחמת סיני, תקופת הצנע, העליה הגדולה ממרוקו וההתפשטות החרדית מעבר לגבולות מאה שערים. כל אלו ועוד באים לידי ביטוי בארכיון שלפנינו, אם במסמכי הממשלה המורים בצו לדווח במפורט על מלאי המזון שקיים במטבח הישיבה, או במסמכים המפרטים את ההקצבות המדויקות של כל אחד מסוגי המזון ואפילו מסמכים המורים לישיבה כיצד עליה לבשל כל אחד מהמוצרים. כמו כן מסמכים ומכתבים רבים העוסקים בקליטתם של נערים רבים מהעולים החדשים ממרוקו לישיבה ועוד ועוד.

חלק גדול של הארכיון הוא כאמור מכתבים מנדיבים בארץ ומכל רחבי העולם, ואליהם. חלק מהשמות מוכרים עד היום כמו איל ההון אבבל מקסוול שהיה בעל רשת מלונות ענפה (מכתבים רבים ממנו ואליו), האחים ברודצקי מארגוואי ואריה שנקר מעשירי הארץ. במכתבים אלו אנו נחשפים לכישוריו יוצאי הדופן של הגר"ב לוין, מגדולי תלמידיו של רבי שמעון שקאפ, גם בתחום המסובך של גיוס הון משמעותי בארץ ובעולם, מתרומות וממשרדי הממשלה (אוצר, סעד, דתות), בתקופה קשה זו בה אפילו המזון ניתן במשורה. בארץ אמנם היה המצב קשה מאוד, אך בארה"ב חגגו את שנות ה"פיפטיז" והגר"ב מנצל היטב את קשריו ואת ה'רשת' הבלתי רשמית של רבנים בכל רחבי העולם ורותם את רבני אמריקה לעזרתו.

ישיבת מקור חיים היא ישיבה שהתקיימה בשכונת מקור חיים בירושלים בין השנים ת"ש (1940) - תשכ"ב (1962), אז הפכה לכולל אברכים. הישיבה נוסדה על ידי רב השכונה רבי ברוך יצחק לוין, יחד עם גיסו רבי משה טיקוצ'ינסקי.

  הישיבה הוקמה בשנת ת"ש. באוגוסט 1944 הונחה אבן פינה לפנימיית הישיבה בהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב מלצר והרב זלמן סורוצקין ובאפריל 1945 נחנכה הפנימייה. כמשגיח בישיבה כיהן רבי גדליה אייזמן, שהיה אז בחור.

    בתקופה זו למדו בישיבה בין היתר הרב אפרים גרינבלאט, הרב יעקב חיים סרנא, הרב ישראל בן שלום מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים והרב יצחק זילברשטיין.

    עקב העלייה הגדולה של בני עדות המזרח לארץ עם קום המדינה והמחסור במקומות לימוד תורניים עבורם, פתחו ראשי הישיבה את שעריה עבור בחורים אלה. חלקם ברחו או והוברחו לשם כך ממחנות עליית הנוער, מה שגרם למעצרו של ראש הישיבה רבי ברוך יצחק לוין.

    באותה עת הצטרפו לצוות הישיבה רבי משה שמעון וינטרוב, רבי עזרא ברזל, רבי שלום שבדרון, ורבי יוסף קרביץ. תקופה מסוימת לימד בישיבה רבי עובדיה יוסף.

    בתקופה זו למדו בישיבה הרב שלמה קורח; הרב צבי סימן טוב - רב העדה האפגנית והרב יוסף בר שלום - הרב הראשי של בת ים.

    כיום הישיבה שוכנת ברחוב חיי אדם בירושלים. בראשה עומד הרב אברהם דב לוין, אב"ד בירושלים ובנו של הרב ברוך יצחק לוין.

ראש הישיבה הגאון רבי ברוך יצחק לוין (ז' תמוז תר"ע, יולי 1910 - כ"א באלול תשמ"ט, 21 בספטמבר 1989) היה ראש ישיבת מקור חיים ורב שכונות מקור חיים וקריית שמואל בירושלים.

    נולד בליטא לדוב זאב ופיגה לוין. למד בישיבת גרודנה והיה מתלמידיו המקורבים והמובהקים של הגאון רבי שמעון שקופ. אחרי שבע שנים בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל והמשיך כתלמיד ישיבה בישיבת לומז'ה פתח תקווה, וכאן נעשה לאחד ממקורבי החזון איש. זמן קצר לפני בואו ארצה נפטר רב שכונת מקור חיים, הרב אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי, הוא נישא לגולדה בתו והתמנה תחתיו כרב השכונה. במשך תקופה למד בכולל "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. בין עמיתיו לכולל היו הרבנים יוסף שלום אלישיב, שלמה זלמן אוירבך ושמואל הלוי וואזנר.

    בשנת ת"ש (1940) הקים בשכונת מקור חיים את ישיבת מקור חיים כישיבה לצעירים מהראשונות בארץ, ועמד בראשה במשך עשרים ושתיים שנה.

    בשנות ה-50 בעצת והכוונת החזון איש והרב מבריסק פתח את שערי הישיבה לקליטתם של העולים החדשים מארצות המזרח. הוא צירף לצוות הר"מים גדולי תורה ידועים ובהם הרב עובדיה יוסף והרב שלום מרדכי הכהן שבדרון. עשרות מהסמכים בארכיון עוסקים בנושא זה בלבד.

מפרט: ארכיון ישיבת מקור חיים מהשנים תשי"ד 1954 - תשט"ז 1956. כ-500 מסמכים.

מצב כללי; טוב.