ש"ס זולצבאך: [2] מסכתות. מהדורת פולמוס. חתימות ורישומים היסטוריים.

מסכתות בבא בתרא ועבודה זרה מן ...

ש"ס זולצבאך: [2] מסכתות. מהדורת פולמוס. חתימות ורישומים היסטוריים.

מסכתות בבא בתרא ועבודה זרה מן התלמוד בבלי, כרוכים יחדיו. בראש הכרך שער נאה ומעוטר ובשוליו איור גדול של דגל המדפיסים אהרן ונפתלי בני משולם זלמן. זולצבאך, תק"ל [1770].

בדף הפורזץ הקדמי מספר רישומי בעלות רבניים מתקופת ההדפסה וכן חותמת בעלות באותיות קיריליות. מעניין לציין כי למרות שתאריך ההדפסה המופיע בשער הינו תק"ל [1770], התאריך המופיע ברישום הבעלות בכתב יד הוא שלוש שנים קודם לכן משנת תקכ"ז [1767]?!

בראש השער כתב יד רבני מעניין, בכתיבה אשכנזית, ממנו ניתן ללמוד על סגנון הלימוד באירופה לפני מאות שנים, שמסתבר שהיה שונה מהנהוג בימינו: "התחלנו ללמוד מס' ב"ב [-מסכת בבא בתרא] יום וי"ו עש"ק י"ט מר חשוון תר"ח וסיימנוהו ביום ראשון בחה"מ ש"פ [בחול המועד של פסח] תר"ח לפ"ק". לסיים בחצי שנה את מסכת בבא בתרא כולה זה דבר מאתגר, כיום בזמן חורף בישיבות (התקופה המופיעה בכתב היד) לומדים אולי עשירית מכך! מהנוסח "התחלנו" שבכתב היד, ניתן להבין שלא מדובר בלימוד אישי (אלא אם כן הלומד נהג לכנות את עצמו בלשון רבים). ומהתאריכים הנקובים בו ניתן לדעת שאותו סדר לימוד התקיים בימי שישי כמו גם בימי חול המועד.

בראש מסכת ע"ז מופיע רישום דומה: "התחלנו ללמוד מס' ע"ז ביום א' דחוה"מ ש"פ (היום בו סיימו את מסכת בבא בתרא הנ"ל) וסיימנוהו ביום עש"ק כ"ג סיון תר"ח לפ"ק".

מהדורת הש"ס שלפנינו עמדה במרכזו של פולמוס. לאחר שהחלו מדפיסי זולצבאך בהדפסת הש"ס, טענו המדפיסים פרופס מאמשטרדם שיש להם זכות בלעדית להדפיס את התלמוד, בהסכמות שקבלו להדפסת מהדורת הש"ס שלהם (אמשטרדם, תקי"ב). בעקבות כך קבע 'ועד ארבע ארצות' שיש לשרוף או לגנוז את כל המסכתות שנדפסו בזולצבאך! בסופו של דבר ערך הנודע ביהודה הסכם בין המדפיסים. (ראה: רנ"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים תשי"ב, עמ’ קכ-קכא).

מפרט: ריט; [1], צז דף.  כ-32 ס"מ. נייר משובח. הדפסה עזה. חיתוכי עץ בראשי המסכתות.

מצב; טוב. כתמי זמן. קרעים קלים מאוד בפורזץ ובדף נוסף. כריכת עץ מקורית מחופה עור עם שרידי אבזמי סגירה מתכתיים. שבר ללא חיסרון בכריכה האחורית.