'נודע ביהודה' - מהדורה ראשונה. הגהות מרעישות בכתי"ק אחד מגדולי דורו לא נודע מיהו.

'נודע ביהודה' - מהדורה ראשונה. הגהות מרעישות בכתי"ק אחד מגדולי דורו לא נודע מיהו.

שו"ת נודע ביהודה, מהדורה קמא. חלקים ראשון ושני, שער נפרד לחלק השני. כולל פולמוס ה'לשם יחוד'. מאת גאון הגאונים רבינו יחזקאל הלוי סגל לנדא אב"ד פראג, הנקרא על שם ספרו בעל ה'נודע ביהודה'. פראג, [תקל"ו-תקל"ז 1776-1777]. מהדורה ראשונה של ספר השו"ת הנודע שבכל הזמנים, הנחשב לסמל הגאונות התלמודית!

לאורך גליונות הספר מופיעות הגהות תלמודיות ארוכות ועמוקות ביותר, בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה. מצורת הכתיבה, מתוכן ההגהות ומסגנונן ניכר שהכותב היה גאון עצום ובן דורו של הנודע ביהודה. אולם מפתיעה ביותר עוצמת הביטויים החריפים כנגד הנודע ביהודה שנחשב כבר בחייו לגדול הדור (גם בעיני החסידים, למרות היותו מתנגד לחסידות). 

נוסח ההגהות: במקום אחד בו מביא הנודע ביהודה ראיות לשיטתו ממפרשים רבים, הגיה בעל כתב היד "נעלם מכולם הירושלמי לשיטתו וז"ל הירושלמי...". הגהה נוספת "וע"ש בגיליון מה שכתבתי שהעלים עין מכמה סוגיות בש"ס, ודוק". ובמקום נוסף, לאחר הגהה למדנית ארוכה המגובה בראיות, מסיים המגיה "ופלא על המחבר הזה שנעלם ממנו כל הנ"ל". ביטויים שכאלו ועוד מאת תלמיד חכם בעל שיעור קומה ככותב ההגהות שלפנינו, נכתבו בוודאי רק על ידי כותב בן דורו שראה בעצמו שווה לנודע ביהודה בגדלותו בתורה וכאלו היו לא רבים בדור הענקים הזה בו חיו ופעלו הגאון מווילנא, בעל התניא, הגאון רבי עקיבא איגר והחתם סופר. 

בדפי הספר אנו מוצאים כמה חתימות בעלים עתיקות. בראש השער הראשון חתימת בעלים: "הק' מאיר הלוי". בכותרת דף ד חתימת בעלים: "דוב מע[---]". 

על גדולת וקדושת הספר והפסקים שבו, תעיד העובדה כי למרות שהנודע ביהודה התנגד לתנועת החסידות שרווחה בתקופתו והסתייג מלימודי הקבלה ואף תקף את החסידים. למרות זאת זכה להערכתם של האדמו"רים. מקובל כי הבעש"ט אמר: שעליו עומד שליש העולם, וכן מובא בספרי תולדות החסידות שכאשר גילו משמים לבעש"ט שלתיקון נשמתו עליו לשמש תלמיד חכם - הלך לשמש את הנודע ביהודה והצית בשבילו את מקטרתו. ואף רבי שניאור זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב"ד) אמר עליו: "שהיה יחיד בדורו בהוראותיו והיה ה' איתו שקלע אל השערה ולא החטיא את המטרה האמיתית בכל דבר אשר הורה" (מופת הדור, עמ' עד). כמו כן בחסידות בעלז נהוג שאין אומרים 'לשם יחוד' ביום היארצייט של הנודע ביהודה (למרות שזו הייתה מחלוקתו העיקרית עם החסידים)! גם החיד"א בספרו "שם הגדולים" כותב על הספר נודע ביהודה: "תשובותיו מיוסדות על אדני הפלפול והסברא חריפות ובקיאות, והרביץ תורה בישראל בספריו ותלמידיו... החכם בחכמתו יכיר מספריו כי רב הוא ומופלא מגדולי הדור, גאון עז תהלות ישראל וגדול כבודו...".

פולמוס הלשם יחוד: בתשובה צ"ג תוקף הנודע ביהודה את החסידים במילים חריפות ביותר: "ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם"!

בחלק א' שלפנינו (יורה דעה סימן צ"ג) מופיעה תשובתו המפורסמת של הנודע ביהודה נגד אמירת ה'לשם יחוד' המקודש בתורת החסידות. למרות שמקור המנהג מופיע כבר בכתבי האר"י, אך הנודע ביהודה ראה לנכון לחלוק עליו בחריפות והיה למתנגד הידוע ביותר לאמירת "לשם יחוד" והוא אף תוקף את החסידים במילים חריפות וז"ל: "אשר שאל בנוסח 'לשם ייחוד'... ולדעתי זה רעה חולה בדורנו... כי עזבו את תורת ה' ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים, ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים, אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר 'ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם', והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה' ירחם עלינו...".

על כך נפוץ הסיפר העממי הבא (מובא בספרו של י.ל. מיימון "שרי המאה" א', עמ' 189): במהדורת הדפוס השנייה של ספר השו"ת נודע ביהודה שיחדו החסידים את המדפיס כדי שישנה את המשפט לצורתו המקורית: "ופושעים יכשלו בם". כאשר נוכח הנודע ביהודה בהדפסה ה"מתוקנת" חייך ואמר: "אני הפכתי את הפושעים לחסידים (כאשר במקום המילה "פושעים" כתב הנודע ביהודה "חסידים"), אך הם הפכו את החסידים לפושעים... (כאשר שינו בחזרה את המלה "חסידים" למילה המקורית "פושעים")". לאמיתו של דבר לא נמצא אישור לסיפור זה.

מפרט: [2], פו, [9] דף; [1], קנז דף. 31 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי.

מצב; טוב-מצב טוב מאוד. כתמים ובלאי. הדבקת נייר בשולי דף השער. קרעים ועקבות רטיבות בפינות הדפים א-כט, עם פגיעות בטקסט בשבעה מהדפים. חותמות. כריכה חדשה.