ספרי בעל ה'קיצור שולחן ערוך', חתימת קודשו והגהות.

שלושה ספרי הלכה חשובים כרוכים יחדיו. העותקים האישיים של הגאון הקדוש רבי שלמה גאנצפריד. בהם הגה ומתוכם כתב את חיבורו המונומנטלי 'קיצור שולחן ערוך' שנדפס שנים אחדות לאחר ספרים אלו. בין דפי הספרים: חתימת יד קדשו של בעל ה'קיצור שולחן ערוך' ומספר הגהות אף הן ככל הנראה בכתב יד קדשו.

1) הספר המרכזי במקבץ שלפנינו הינו ספר 'לחם ושמלה' על הלכות נידה (מהדורה ראשונה, לבוב, תרכ"א 1861), אותו חיבר הגאון הקדוש רבי שלמה גאנצפריד מספר שנים לפני שחיבר את ה'קיצור שולחן ערוך'. בדף שאחרי השער אישור המחבר בחתימת יד קדשו, ובדף קכג 1 הגהה בת מילה אחת, אף היא ככל הנראה בכתב יד קדשו של המחבר.

[2], קכד דף. 23 ס"מ. סטפנסקי ספרי יסוד 182.

2) כרוך יחד עם ספר ההלכה הנודע 'מטה אפרים' לרבי אפרים זלמן מרגליות (ווארשא, תרכ"ה 1865). בדף כב 2 הגהה ארוכה בת [12] מילים, ההגהה עוסקת בעניין נרות הנשמה הנהוג להניח בביהכ"נ בערב יום הכיפורים. בסוף הספר עוד מספר הגהות ארוכות במיוחד.

לה, יב דף. 23 ס"מ.

3) הספר השלישי הכרוך עימם הוא: 'חידושי אנשי שם' לרבי שלמה קלוגר (לייפציג, תר"כ 1860). זהו הספר הראשון בכרך שלפנינו. גם הוא היה שייך לבעל ה'קיצור שולחן ערוך' יחד עם הספרים הנלווים אליו והכרוכים עמו יחדיו, אך דף השער שלו חסר.

קמו דף. 23 ס"מ.

הגאון הקדוש רבי שלמה גאנצפריד [תקס''ד - תרמ''ו], רבה של העיר אונגוואר. חיבר ספרי הלכה רבים וחשובים, ביניהם: 'קסת סופר' על הלכות כתיבת סת"ם (אפען, תקצ"ד), ספר שזכה להסכמת ה'חתם סופר' אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. ספר נוסף שלו הוא כמובן 'לחם ושמלה' שלפנינו, המעוטר בהסכמותיהם הנלהבות של בעל ה'דברי חיים' מצאנז ושל המהר"ם א"ש. אך ספרו הנודע ביותר שהקנה לו את פרסומו הרב והעמידו בשורה אחת עם גדולי המחברים שבכל הדורות, הוא הספר 'קיצור שולחן ערוך' שנחשב לספר ההלכה הנפוץ ביותר בקהילות אשכנז! (עד להתפשטות המשנה ברורה), וכבר בחיי המחבר הוא נדפס ב-14 מהדורות (באיצקלופדיה אוצר ישראל מובא שעד לשנת תרס"ט יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ובמקורות נוספים מובא שעד לשנת תש"כ נדפסו ממנו למעלה ממיליון טפסים!).

מצב כללי; טוב. קרעים קלים.