סעט נדיר ומקודש: ספר שו"ת מהרש"ך ויניציה-שאלוניקי - עם חתימת קודש של מרן החיד"א זי"ע

סעט נדיר ומקודש: ספר שו"ת מהרש"ך ויניציה-שאלוניקי - עם חתימת קודש של מרן החיד"א זי"ע

בריש ח"ג נמצאה חתימת יד קדשו של רבינו רשכבה"ג החיד"א זצ"ל

ואחריו גם חתימת רבי חיים אלפאנדרי זצ"ל

ג' כרכים מפוארים שלא נמצאו כמותם:

א. חלק ראשון. שאלוניקי, שמ"ו-שמ"ז, בדפוס דוד בן אברהם אזוביב. הספר נדפס ללא שער. כולל פסקים מגודלי דורו של המחבר: רבי שמואל טאיטצאק, רבי יוסף פורמון (רבו של המחבר) רבי חיים באסאן רבי שמואל די מדינה ורבי מרדכי מטאלון. רמד דף.

מצב מפואר. דפים לו-מא הושלמו בכתב יד עתיק. נדפס ללא דף שער

דבר נדיר בכרך זה, דף קנ"ג עמדו אחד נדפס ועמוד השני חלק, ונכתב התוכן בכתב יד עתיק.

ב. חלק שני. ונציה-שאלוניקי, שנ"ב. בדפוס זואן דגארה. קפא דף. כולל תשובות מחכמי דורו של המחבר: רבי אברהם מונסון רבי שמואל די מדינה ורבי יוסף בן עזרא. נדפס חלקו בויניציה וחלקו בשאלוניקי

שלם מצב טוב. מעט נקבי עש. דפים אחרונים במצב בינוני עם קרעים. 

ג חלק שלישי. שאלוניקי שנ"ד-שנ"ה. בעמוד הראשון כותב המחבר שהוא רוצה להדפיס מעט ממה שחידש בטרם ימות. לפני התשובה הראשונה נכתב התאריך כ"ו אלול שנ"ד, ובגוף הספר מוזכר שנת שנ"ה.

אחד מפריטי הדפוס המעניינים בסיפורם הייחודי. רבי שלמה הכהן מסראי מזקני רבני תוגרמה מדפיס את חיבורו בוניציאה בבית הדפוס המהולל של ז'ואן די גארה. כאשר הכרכים מגיעים לשאלוניקי מקום מושבו מהרש"ך ממיטת חוליו מחליט להוסיף עוד עשרים ותשע דף בבתי הדפוס של עירו לחיבורו על מנת שהלומדים בחיבורו יעוררו עליו רחמים.

שלם. נדפס ללא דף השער. שאלוניקי שנ"ד. מצב טוב. קרעים קטנים בשוליים בדפים ראשונים ואחרונים. וקצת נקבי עש.

בדף הראשון חתימתו של החיד"א. בדף ה' חתומים הגאון רבי חיים אליפנדרי שחותם לחזק.... חיים אליפנד..... כנראה זה ר' חיים אליפנדרי. וגם חתימה "מקנת כספי... מהגביר ה... רפאל יצחק [אזולאי] ..... נכד החיד"א.... הצעיר....

החתימות בדף ה' נחתכו בחתיכת השוליים

בכרך זה גם כמה הגהות קצרות בכתב יד

רבינו מהרש"ך (ר"פ-שס"ב) מגדולי הפוסקים. רבה של שאלוניקי ומגדולי הדור בסוף ימיו של מרן ה"בית יוסף". עמיתם של גדולי הדור מהריב"ל ומהרשד"ם – באותו הדור היו אומרים על המהרש"ך, מהריב"ל ומהרשד"ם שהם, כהרי"ף הרא"ש והרמב"ם בדורם. שלושה חלקים מהשו"ת הספיק המחבר להדפיס בחייו, חלק רביעי נדפס בשלוניקי ת"ץ.

רבינו החיד"א - רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר - ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי - הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.

למסעו הראשון כשד"ר [=שלוחא דרחמנא] יצא מטעם קהילת חברון בשנת תקי"ג, בהיותו בן 29. במהלך מסע השליחות שנמשך כחמש שנים עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו, כבדוהו מאד ותרמו לו בעין יפה. אז החל לרשום את יומן מסעותיו "מעגל טוב" (נדפס בליוורנו תרל"ט).

בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. בעוד בשליחותו הראשונה היה החיד"א צעיר לימים ולא מוכר מספיק, שליחותו השניה כאחד מחכמי הדור המפורסמים, הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. מליוורנו שבאיטליה החל את מסעו ברחבי אירופה. במסע זה עבר ברוב הקהילות היהודיות באיטליה, צרפת, בלגיה והולנד. בכל מקום אליו הגיע, הותיר אחריו רושם גדול וזכה להערצה גדולה ולכבוד מלכים, כשמאות אנשים מלווים אותו בכניסתו ויציאתו בערים השונות. פקחותו וחכמתו, ידיעותיו הרבות, ומראה פניו ההדור, תרמו לכך שכבודו גדל אף בעיני הנוצרים. הוא נפגש עם מלכים, מושלים ושרים, קשר קשרים עם חכמי האומות, סוחרים וראשי המדינה, שהעניקו לו יחס של שגריר רשמי. מלבד הצלחתו הגדולה בגיוס תרומות ליישוב ארץ ישראל, נדרש החיד"א לטפל בענייניים מקומיים ובבעיות הפנימיות של הקהילות, במסגרת זו פישר ותיווך בין פקידי הקהילה והפרנסים, ובסכסוכי עסקים ושותפות, עמד בבוררות בין בעלי דינים, השכין שלום במשפחות רבות, נשא דרשות חיזוק, עורר את העם ועסק בתיקונים הלכתיים, כשעל דלתו מתדפקים אנשים רבים שביקשו את ברכתו ועצתו.

החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות, כתב למעלה מ-80 חיבורים, בכל מקצועות התורה, ביניהם חיבורו "ברכי יוסף", פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".

 

ספר יסוד, סטפנסקי מס' 294.