זעקת האב השכול; בקשה לקבלת רשיון עליה לארץ ישראל, מאת רבי יהודה קאטצבורג. פאקש, תרצ"ו

זעקת האב השכול; בקשה לקבלת רשיון עליה לארץ ישראל, מאת רבי יהודה קאטצבורג. פאקש, תרצ"ו

"ואין חסר לי כלום להוציא תשוקתי ליסע לאה"ק כ"א הסערטפקאט... באתי בשטיחת כפיים הושיעא נא אדוני הרם ונשא. והנני מייסד בקשתי זו במעשה רב שבעו"ה נגעה בי יד ה' בני הנחמד הבחו' דוד צבי ע"ה נסע לפני לארץ הקדושה וכבר הגיע לכלל זה להיות בכחו להוציאני חוץ לארץ ולהכניס לארץ הקושה אבל שדי המר לי מאוד זה כי נהרג בראשון ולחודש מאי בפרעות... שנת תרפ"ב... וכדי קרבן זה לרחם על ולהשתדל בעדי לשלח לי סערטיפיקאט... כה דברי הכותב בדמע ומשתחוה אפים ארצה ומתחנן נא לתשובה קרובה".

מכתב מאת רבי יהודה כצנבורג לרבי יונתן הלוי איש הורביץ, נגיד כולל הו"ד, בו הוא מתחנן לסדר עבורו רשיון עליה לארץ ישראל. פאקש, תרצ"ו (1936). בתחתית המכתב מספר שורות מאת רבי יונתן הלוי איש הורביץ לרבי משה פרוש ובו בקשה לסייע לרב כצנבורג.

[1] דף, 23 ס"מ. בכתב ידם וחתימתם של רבי יהודה כצנבורג ורבי יונתן הלוי איש הורביץ. 

רבי יהודה כצנבורג - כיהן כרב האחראי על כל בתי המטבחים של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט.

דוד צבי כצבורג הי"ד - נולד בהונגריה בשנת 1903, עלה לארץ ישראל בסביבות סוף שנת 1920. עם פרוץ מאורעות תרפ"א בתל אביב, ביום כ"ג בניסן תרפ"א (01.05.1921) נחטף דוד צבי ע"י שוטרים ערבים שהיכו אותו למוות. במהלך היומים הראשונים לפרעות, בהם הסתער המון ערבי ביפו, בסיוע שוטרים ערבים, על יהודי העיר. בהמשך התפשטו הפרעות גם למקומות נוספים בארץ. בפרעות נרצחו 47 יהודים ונפצעו כ- 150. בעקבות המאורעות הקימו הבריטים את ועדה לחקר הסיבות שהובילו למאורעות, ובעקבות מסקנותיה פרסמו את הספר הלבן הראשון שהטילה הגבלות על עליית יהודים לארץ ישראל.

רבי יונתן הלוי איש הורביץ (1866–1940) רב ביסטריץ ואלשו-קובין, ראש כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד), נציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם בירושלים, מגדולי מנהיגי עיה"ק יו"ר אגודת ישראל בירושלים וחבר נשיאות הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית. 

רבי משה פרוש  (1893-1983) - נולד בירושלים ולמד במוסדות 'עץ חיים'. היה ממייסדי אגודת ישראל בירושלים וכיהן כיו"ר אגדות ישראל בתקופת המנדט הבריטי וכמשקיף מטעמה במועצת המושל הצבאי בירושלים במלחמת העצמאות. משנת 1950 כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים ואח"כ כסגן ראש העיר, עד לפרישתו בשנת 1969.