נעמי שמר - על הדבש ועל העוקץ בעטיפה מקורית

נעמי שמר - על הדבש ועל העוקץ בעטיפה מקורית

במצב תקין. עטיפה מעט משופשפת.

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה מוזיקאית ופזמונאית ישראלית. כלת פרס ישראל לזמר עברי. שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, כמו "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "לו יהי", "על כל אלה" ו"שירת העשבים".

נולדה וגדלה בקבוצת 'כנרת'. לאחר שסיימה את לימודי התיכון דחתה את שירותה הצבאי ולמרות התנגדותם של חלק מחברי הקבוצה, יצאה ללימודי מוזיקה, תחילה בקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ובהמשך באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. כששבה לאחר לימודיה באקדמיה לקבוצה, לימדה את ילדי הקיבוץ ריתמיקה וכך נולדו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן" .

במהלך השנים כתבה והלחינה שירים לתיאטרון, ושירים רבים ללהקות הצבאיות וללהקות שונות  וזמרים רבים. הלחינה שירי משוררים רבים (רחל, ביאליק, טשרניחובסקי ועוד)

אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה, שלא במסגרת תחרות השירים עצמה. השיר זכה להצלחה רבה בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקול הסופרן הצלול שלה מצא חן בעיניה. שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל, שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

בין השאר נעמי שמר זכתה בפרס ישראל, קיבלה תואר ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית.