דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של הגאון החסיד רבי ישראל יעקב אלגאזי – ירושלים, תק"ה

דרשה ארוכה בכתב יד קדשו של הגאון החסיד רבי ישראל יעקב אלגאזי – ירושלים, תק"ה

קונטרס דרשות בכתב יד קדשו של הגאון החסיד רבי ישראל יעקב אלגאזי אשר דרש בירושלים בשנת תק"ה.

כתב יד בן שבעה דפים [13] עמודים כתובים. בכתיבה אוטוגרפית של המחבר – רבי ישראל יעקב אלגאזי. כולל דרשה ארוכה שדרש בירושלים בשנת תק"ה וכך נכתב בכותרת העמוד הראשון "דרוש לפ' וישב בק"ק של ירושלים שנת תק"ה". הדרשה שלימה, וכתובה על 12 עמודים. בעמוד אחרון תחילת דרשה נוספת לפרשת פקודי. התוכן לא נדפס !

הגאון רבי ישראל יעקב אלגאזי (ת"מ-תקט"ז) גאון ישראל וקדושו, מרא דארעא דישראל, מגדולי חכמי ירושלים ומראשי ישיבת המקובלים "בית אל" בזמן רבי גדליה חיון והרש"ש, מגדולי הדיינים ומרביצי התורה בירושלים. חיבוריו נתקדשו בכל תפוצות ישראל כספרי-יסוד אצל תופסי התורה ומבקשי ה'. כונה בפי כל "החסיד" בשל גדלותו העצומה בתורת הנגלה והנסתר, ובאורחותיו ודרכיו בקדש, בגינוני חסידות וקדושה.

נולד באיזמיר העיר הגדולה לאלקים, לאביו רבי יום טוב אלגאזי (הראשון) שהיה מחכמי ורבני אזמיר. שם קנה חכמה ויראה מפי אבותיו ורבותיו רבי חיים אבולעפיא הזקן בעל "עץ חיים" והגאון רבי יצחק הכהן בעל "בתי כהונה". מפיהם הוא מצטט בספריו. עלה לירושלים לפני שנת תצ"ז (כפי שעולה מהקדמתו לספרו ארעא דרבנן ובספריו שמע יעקב ושארית יעקב שנדפסו דרשותיו מירושלים בשנים תצ"ח, תצ"ט). עם בואו לירושלים כבר נמנה עם גדולי חכמיה, עליהם שמוהו אלוף לראשם. בירושלים ישב עם זקני הרבנים הראשון לציון רבי אליעזר נחום בעל "חזון נחום" ועם בעל "אדמת קודש" ובעל "בתי כהונה" שאחריו ישב אלגאזי על כס הרבנות כראב"ד ירושלים וראשון לציון. בימים ההם יצאו מתחת ידו תשובת ופסקים אשר השיב לשואליו, דבריו היו להם כאורים ותומים. מהם נקבצו בספרו שו"ת נאות יעקב ושו"ת מהר"י אלגאזי. חתם על תקנות גדולות שתיקנו גדולי ירושלים. 

בירושלים עמד בראשות ישיבת "נוה שלום – ברית אברהם" ובין תלמידיו הסתופפו גדולי חכמי ירושלים, מהם: בנו המהרי"ט אלגאזי, רבי נסים ברכה (מחותן החיד"א), רבי ישראל יעקב בורלא, רבי אפרים נבון, רבי אברהם ן' שושן (חתנו) ועוד. בירושלים נהג לדרוש מדי שבת בשבתו ולא מרצונו וכפי שכתב באחד המקומות "כי מנעורי גדלני כאב עסק הגמרא ולא לבי הלך לעשות קבע מדרשות... אנכי בדרך נחני ה' לעלות אל המקום אשר בחר בו ה'... המה מרוב צדקתם וענוותנותם על לבושי יפילו גורל... לדרוש בקהל רב בשבתות ובחגים ובמועדים" – דרושים אלו הדפיס רבינו בספריו "שמע יעקב" ו"שארית יעקב" שנפוצו בכל תפוצות ישראל. מלבד כל המוטל עליו כדיין, ראש ישיבה ומגיד מישרים, לא פסק קולמוסו לכתוב חידושי תורה רבים.

רבינו נפטר בי' תמוז תקט"ז, החיד"א בעת ששמע את שמע פטירתו, הריץ אגרת קינה ותנחומים לבנו המהרי"ט וזה לשונו "גלה יקרינו אביהן של ישראל, ונלקח ארון האלהי'ם עטרת ישראל... חשך עולם בעדי... אוי לו לדור שאבד מנהיגו, אוי לאזניים שכך שומעות, אולי לנו שכך עלתה בימינו, ווי לארעא דישראל... אוי מה היה לנו..."

חיבוריו "שלמי ציבור – שלמי חגיגה" (שאלוניקי, תק"ן). "שמע יעקב-שארית יעקב" (קושטא, תק"ה). "ארעא דרבנן" (קושטא, תק"ה) "אמת ליעקב" (קושטא, תקכ"ד) "קהלת יעקב" (שאלוניקי, תקמ"ו). נאות יעקב. פני שבת. פרפראות לחכמה. קונטרס הספיקות. שו"ת מהר"י אלגאזי. שער בת רבים. רוח יעקב. עין יפה. חלקם נדפסו אך לאחרונה, חלקם טרם נדפסו. ולפנינו גם חלק מחיבור "פנים יפות" שלא ידוע. (תולדות המחבר מתוך "שלמי ציבור", אהבת שלום, עמ' 13-22).

[13] עמודים כתובים בצפיפות. כ – 30 שורות לעמוד. 16 ס"מ. מצב טוב מאוד. כרוך בכריכת עור מהודרת.