Auction 26 Part 2
Jan 2, 2020
(your local time)
Israel
16 Petach Tikva Street, Romema Center (2nd floor in elevator) Jerusalem
Terms of sale
View demo
The auction has ended
|
LOT 344:
הלוויה שלא נראתה מעולם – 3 תצלומים מקוריים – כפי הנראה היחידים ששרדו – של הלוויה סמלית שערכו השרידים המוצלים לאש ...
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Estimated price:
$100 - $200
Auction house commission:
20%
VAT: 17% On commission only
|
הלוויה שלא נראתה מעולם – 3 תצלומים מקוריים – כפי הנראה היחידים ששרדו – של הלוויה סמלית שערכו השרידים המוצלים לאש לכל תושביה היהודים של קוטנא – עיר ואם בישראל – שממנה התחיל ישוב ארץ ישראל ונאמר בה בראשונה הביטוי "אתחלתא דגאולה" – תש"ו!!! פריט נורא הוד ומרגש! + חומר מקורי נלווה של אחד השרידים שם שעבר שבעה מדורי גיהנם – נדיר! נדיר! נדיר!
תיאור התצלומים:
בתצלום הראשון רואים את עשרות השרידים צועדים ברחוב, בכיכר שבין הבתים, במסע "ההלוויה", כשהם נושאים על אלונקה – ארון קבורה סמלי עטוף בבד ובצמחים. חלקם עם מדים וכובעים שנראים כמו של הרויזיוניסטים[?].
בתצלום השני רואים מקרוב את האלונקה נישאת על ידי ארבעה בחורים.
בתצלום השלישי רואים את המצבה שהוקמה שם ואת הכיתוב עליה:
"מצבת זכרון לקהלה הקדושה קוטנא שנהרסה ונשמדה על ידי הרוצחים הגרמנים ימ"ש בחדש אב תש"ב.
נשמתם הטהורה תוקד לעולם נר תמיד בלב עם ישראל שארית הפליטה
ת' נ' צ' ב' ה' אדר תש"ו"
חומר מקורי נלווה של השורד, מאז, שהשתתף בהלוויה הזו, ואצלו השתמרו התצלומים
יהושע פסירסטיין נולד וגדל בקוטנא. הוא מהיחידים ששרדו מהעיר הזו. בזמן השואה היה בגטו לודז'. שם גם הייתה רעייתו מרת אסתר. אסתר הועברה לאושוויץ עד 1944 ומשם עברה לברגן בלזן. יהושע הועבר מלודז' למחנה זקסהוזן.
• תעודה של ארגון הפליטים אונרא – אישור הגירה לבלגיה ואישור רפואי, 1948 ליהושע, שארית הפליטה.
• תעודת בריאות של הסוכנות היהודית בשנת 1949 לאסתר, מינכן, שארית הפליטה.
רקע
קוטנא – עיר ואם בישראל קהלה קדושה בחייה ובמותה. בכל הדורות שימשו ברבנותה גדולי ישראל מהמעלה הראשונה. ברבנותה שימש גדול חכמי פולין הגאון הקדוש רבי יהושע מקוטנא, שהיה מהעומדים בראשונה בפעולות מעשיות לישוב ארץ ישראל, ופסק: אתחלתא דגאולה!
רבי יהושע נודע בחיבתו לארץ ישראל. הוא בירך על צאת ספרו של הרב קלישר "דרישת ציון", ובשנת 1886 ביקר בארץ ישראל יחד עם חתנו הרב וקס, במגמה ליצור התיישבות חקלאית של היישוב הירושלמי. הוא ביקר בפרדס האתרוגים שנטע חתנו בארץ ופרסם קריאה נלהבת להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי איטליה ויוון.
ב-תרמ"ט 1889 בפולמוס השמיטה היה מהחותמים על היתר המכירה הראשון יחד עם הרב שמואל מוהליבר ורבנים נוספים על מנת לאפשר "הצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוף והצלת ממון".
במענה לפניית רבי חיים ישראל מקוצק-פילוב כתב בשו"ת "ישועות מלכו", חלק יו"ד, סימן ס"ו:
"העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא... אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר "עוד אקבץ עליו לנקבציו", ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה"
בשואה
ערב השואה היו בקוטנא כ7000 יהודים.
ב-6 ביוני 1940 הוקם הגטו. שיעור התמותה בגטו היה גבוה במיוחד, לכך תרמו רבות הרעב והמגפות. הגטו חוסל בסוף מרץ או תחילת אפריל 1942, רוב היהודים נשלחו לחלמנו.
מצב: טוב
תיאור התצלומים:
בתצלום הראשון רואים את עשרות השרידים צועדים ברחוב, בכיכר שבין הבתים, במסע "ההלוויה", כשהם נושאים על אלונקה – ארון קבורה סמלי עטוף בבד ובצמחים. חלקם עם מדים וכובעים שנראים כמו של הרויזיוניסטים[?].
בתצלום השני רואים מקרוב את האלונקה נישאת על ידי ארבעה בחורים.
בתצלום השלישי רואים את המצבה שהוקמה שם ואת הכיתוב עליה:
"מצבת זכרון לקהלה הקדושה קוטנא שנהרסה ונשמדה על ידי הרוצחים הגרמנים ימ"ש בחדש אב תש"ב.
נשמתם הטהורה תוקד לעולם נר תמיד בלב עם ישראל שארית הפליטה
ת' נ' צ' ב' ה' אדר תש"ו"
חומר מקורי נלווה של השורד, מאז, שהשתתף בהלוויה הזו, ואצלו השתמרו התצלומים
יהושע פסירסטיין נולד וגדל בקוטנא. הוא מהיחידים ששרדו מהעיר הזו. בזמן השואה היה בגטו לודז'. שם גם הייתה רעייתו מרת אסתר. אסתר הועברה לאושוויץ עד 1944 ומשם עברה לברגן בלזן. יהושע הועבר מלודז' למחנה זקסהוזן.
• תעודה של ארגון הפליטים אונרא – אישור הגירה לבלגיה ואישור רפואי, 1948 ליהושע, שארית הפליטה.
• תעודת בריאות של הסוכנות היהודית בשנת 1949 לאסתר, מינכן, שארית הפליטה.
רקע
קוטנא – עיר ואם בישראל קהלה קדושה בחייה ובמותה. בכל הדורות שימשו ברבנותה גדולי ישראל מהמעלה הראשונה. ברבנותה שימש גדול חכמי פולין הגאון הקדוש רבי יהושע מקוטנא, שהיה מהעומדים בראשונה בפעולות מעשיות לישוב ארץ ישראל, ופסק: אתחלתא דגאולה!
רבי יהושע נודע בחיבתו לארץ ישראל. הוא בירך על צאת ספרו של הרב קלישר "דרישת ציון", ובשנת 1886 ביקר בארץ ישראל יחד עם חתנו הרב וקס, במגמה ליצור התיישבות חקלאית של היישוב הירושלמי. הוא ביקר בפרדס האתרוגים שנטע חתנו בארץ ופרסם קריאה נלהבת להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל על אתרוגי איטליה ויוון.
ב-תרמ"ט 1889 בפולמוס השמיטה היה מהחותמים על היתר המכירה הראשון יחד עם הרב שמואל מוהליבר ורבנים נוספים על מנת לאפשר "הצלת נפשות והצלת ישוב הארץ, הצלת הגוף והצלת ממון".
במענה לפניית רבי חיים ישראל מקוצק-פילוב כתב בשו"ת "ישועות מלכו", חלק יו"ד, סימן ס"ו:
"העלייה לארץ ישראל מצווה גדולה היא... אין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה ונאמר "עוד אקבץ עליו לנקבציו", ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה, הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בלבותם, קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה"
בשואה
ערב השואה היו בקוטנא כ7000 יהודים.
ב-6 ביוני 1940 הוקם הגטו. שיעור התמותה בגטו היה גבוה במיוחד, לכך תרמו רבות הרעב והמגפות. הגטו חוסל בסוף מרץ או תחילת אפריל 1942, רוב היהודים נשלחו לחלמנו.
מצב: טוב
