|
פריט 245:
לוט פנקסים ותעודות - רחל מכבי ו-מכבי מוצרי-מני.
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $50
מחיר פתיחה:
$
50
הערכה:
$100 - $250
עמלת בית המכירות:
18%
מע"מ: על העמלה בלבד
|
לוט פנקסים ותעודות - רחל מכבי ו-מכבי מוצרי-מני.
כולל:
תעודת הסוכנות היהודית לארץ ישראל - מכבי מוצרי מני, 1948.
תעודת זהות פלשתינה - רחל מוצרי מני, 1947.
Jerusalem Business Pass - רחל מוצרי מני, 1947.
כרטיס חבר ארגון חברי ההגנה בישראל, רחל מכבי.
כרטיס שחקנית באיגוד הכדורסל המצרי, מכבי אלכסנדריה, מרי לואיז גרין (לימים רחל מכבי).
שלושה פנקסי חבר במפלגת הפועלים המאוחדת בישראל - רחל מכבי.
שתי תעודות התייצבות במרכז המפקד לשרות העם - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל - הועד הלאומי לכנסת ישראל.
כרטיס משתתף לכינוס הארצי השלישי של הפלמ"ח, תש"י.
תעודת מתנדב ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, מכבי מוצרי מני.
אישור לסחר, רחל מוצרי מני.
כרטיס לקונגרס הציוני הכ"ג בירושלים.
מקור: עזבון רחל מכבי.
רחל מכבי (1915-2003) הייתה אשת פלמ"ח וסופרת ישראלית ילידת מצרים.
רחל מכבי נולדה בשנת 1915 בשם מרי-לואיז גרין באלכסנדריה, מצרים למשפחה יהודית-ציונית מהמעמד הגבוה. אביה, פליקס גרין היה איש עסקים אמיד, בכיר בקהילה היהודית וממנהיגי התנועה הציונית המקומית. אמה, ג'נין, הייתה בתו של הברון פליקס דה מנשה.
בנעוריה למדה בגימנסיה צרפתית בעיר מולדתה אלכסנדריה, ולאחר סיום לימודי התיכון למדה משפטים. במקביל הייתה פעילה בסניף תנועת הנוער השומר הצעיר. משנת 1925 ערכה מספר ביקורים בארץ ישראל המנדטורית, נקשרה אליה רגשית וגיבשה את ההחלטה לעלות לארץ. לימים היא פרסמה את רשמיה מביקוריה הראשונים בארץ ישראל בספרה "מצרים שלי" (1968).
באחד מביקוריה בארץ ישראל פגשה את מכבי מוצרי-מני, בנם של הפעילים הציונים-מצרים אלברט ומתילדה (מזל) מוצרי, ובשנת 1935 בני הזוג התחתנו. היא שינתה את שמה לרחל, על שמה של רחל המשוררת, ועלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה. השניים חיו במושב תל צור וניהלו משק לגידול ורדים. בשנת 1937 נולד בנם הבכור עודד.
בשנות ה-40 שירת בעלה מכבי מוצרי-מני בתפקידים בכירים ב"הגנה" ובפלמ"ח, והמשפחה עברה בעקבותיו לחיפה ולאחר מכן לירושלים. רחל שירתה בתור מדריכת אלחוטאים בפלמ"ח ולאחר מכן בתור המזכירה של חיים הרצוג בתפקידו כראש אגף הביטחון של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1940 נולדה בתה אלונה. בשנת 1945 נרצח אביה פליקס גרין באלכסנדריה על ידי שודדים שפרצו לביתו.
במהלך מלחמת העצמאות מונה בעלה מכבי לקצין מנהלה ואספקה בחטיבת הראל וליווה את שיירות האספקה בקו תל אביב–ירושלים. באפריל 1948 הוא נפצע אנושות במארב באזור דיר איוב, וכעבור יומיים מת מפצעיו. מותו של מכבי הכה קשות במשפחה. רחל שינתה את שם משפחתה למכבי על שמו של בעלה המנוח, והחליטה להמשיך בדרכו והתגייסה לצה"ל. היא שירתה כמזכירתו של יגאל אלון (מפקד חזית הדרום) ומאוחר יותר עברה קורס קצינים והמשיכה לשרת שירות קבע.
בשנת 1953 נישאה ללובקה (אריה) סטרנין, השתחררה מהצבא ועברה להתגורר עִמו בקיבוץ חצור. בשנת 1955 נולד בנם המשותף הראשון, יואש, ולאחר חמש שנים נולד בן נוסף, אבישי.
השכול המשיך לרדוף את רחל במהלך חייה. בשנת 1964 נפטר בנה עודד ממחלת הסרטן, בעת שהיה סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, זמן קצר בלבד לאחר שהתחתן. טרגדיה נוספת פקדה את חייה לאחר שבימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, נפל בקרב בחזית המצרית בנה יואש בן ה-18.
רחל המשיכה לחיות בקיבוץ חצור כל ימיה. היא עסקה בכתיבת זיכרונותיה ופרסמה חמישה ספרים המספרים את סיפור נעוריה באלכסנדריה, החיים בארץ ישראל המנדטורית, מאורעות מלחמת העצמאות, השירות בצה"ל בשנותיו הראשונות והחיים בקיבוץ.
מכבי מוצרי-מני (1914-1948) היה בכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, שליח ההגנה לאירופה וממעצבי תפיסת הביטחון בתקופת היישוב.
מכבי מוצרי נולד בקהיר. הוא היה בנם הבכור של הרופא ד"ר אברהם (אלברט) מוצרי, מבעלי מלון המלך דוד בירושלים (ומלונות פאר בקהיר כגון סבוי, קונטיננטל ומינה האוס) ומזל (מתילדה) מני, עיתונאית ופעילה ציונית במצרים, בתו של השופט מלכיאל מני מחברון. בני המשפחה אייתו את השם מני כראשי תיבות: מנצר ישי, לאמור נצר מבית דוד, מזרע מלוכה. גם השם שנתנו לבנם, מכבי, מרמז על משפחה בעלת אידאולוגיה לאומית מפותחת.
המשפחה העשירה חילקה את זמנה בין בתיה בקהיר, אלכסנדריה וירושלים כך שכבר מגיל צעיר שלט בשפות ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית על בוריין. המשפחה ניהלה חיי מותרות וגינוני אצילים, אך בד בבד חונכו הילדים ברוח מחמירה ולא מפנקת. מכבי קיבל חינוך ציוני, הוא למד בבית הספר האנגלי בקהיר ולאחר מכן נשלח ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה. בגיל 15 עבר ללמוד בפנימיה החקלאית מקוה ישראל שם הצטרף, בשנת, 1929, ל"הגנה". בגיל 18 היה מבין מייסדי מושב תל צור, אשר במאה ה-21 מהווה שכונה ביישוב אבן יהודה. בתל צור היה מבין ראשוני מגדלי הוורדים בארץ.
בהיותו בן 19 הכיר בתל אביב את רחל (מרי לואיז) גרין, גם היא נצר למשפחת אצולה ממצרים (סבה היה הברון פליקס דה מנשה, שותפה לעסקים של משפחת מוצרי). השניים נישאו בתל צור וניהלו יחדיו את משק הוורדים. נולדו להם בן, עודד (שנפטר מסרטן בהיותו בן 26), ובת.
מכבי החל בפעילות שמירה וביטחון שוטפת באזור עמק חפר, במסגרת ה"הגנה", עוד בשנת 1932 ומונה למפקד האזור. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הבין שעל היישוב לעבור לפעילות צבאית מאורגנת ומקצועית יותר והיה מבין ראשוני המתגייסים לפו"ש. במסגרת זו הוביל את ראשוני המבצעים "מחוץ לגדר", כדי לקדם את פני התוקפים וכן הוביל סיורים בשטחי הכפרים הערביים על מנת לאתר את בסיסי הכנופיות ולפגוע בהן. בפו"ש הכיר את יצחק שדה והפך לבן טיפוחיו.
בשנת 1938 עבר קורס מ"מים של החי"ש ובשנת 1941 היה מפקד החי"ש בעמק חפר. באותה שנה עבר לפלמ"ח במסגרתו היה מבין ראשוני החבלנים. עוד לפני הקמת המחלקה הערבית פעל בתחפושת של ערבי, מעבר לקוי האויב, בסוריה. בתקופה זו עבר ניהול המשק הפרטי בתל צור לידיה של רחל.
בהמשך שירת במקביל הן בפלמ"ח, כמפקד ומדריך בקורסי חבלה והסתערבות (פעילות מודיעין תוך התחפשות לערבים והטמעות בשטח עוין) והן כמפקד מחלקת נוטרי החוף אשר הגנו על חופי הארץ וסייעו בפעילות ההעפלה. ביולי 1944 היה מראשוני המתגייסים לבריגדה היהודית כ"סרג'נט" והוצב במסגרת זו בהולנד ובלגיה. בתום המלחמה שהה בצרפת ונשאר בה תחת הכינוי "אדם". בצרפת, ולאחר מכן באיטליה, היה מבין ראשי המוסד לעליה ב', שארגן פעילות העפלה ובריחה. במהלך הקונגרס הציוני ה-22 שהתכנס בבזל, היה ממונה על הביטחון. שליטתו בשפות והתרבות האירופית שספג סייעו לו להתערות בחברה האירופאית בקרב שכבות שונות. עובדה שהעניקה יתרון בפעולות מודיעין, רכש והשגת אישורים שונים עבור יהודים פליטי שואה בדרכם לארץ ישראל.
מכבי חזר לארץ בפברואר 1947 והתמנה לשלישו של יצחק שדה. בתפקיד זה תיאם בין "ההגנה" (בפרט הש"י, שירות הידיעות, המודיעין של ההגנה) לפלמ"ח והיה מעורב בהכנת תוכניות ההתגוננות של היישוב. פעילותו בתקופה זו כללה את ריכוז פעולות ההגנה לסיכול פעולות האצ"ל והלח"י בירושלים במסגרת מה שנודע כ"הסזון הקטן". ב-29 בנובמבר 1947, יום קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, קיבל על עצמו את ניהול האספקה לירושלים וארגון השיירות לעיר. הוא היה שותף לליווי שיירות, גם כשהיה מבוגר יחסית ללוחמי הפלמ"ח ובמקביל, על תפקיד מטה. בין היתר תכנן את כיבוש כמה מן המוצבים שחלשו על הכביש והשתתף בשיירת נבי דניאל לכפר עציון. לעיתים מוזכר בפרסומים מתקופה זו בכינוי "מק".
מכבי מוצרי נבדל מרוב אנשי הפלמ"ח. הוא היה מבוגר מהממוצע בכ-15 שנים ובעל משפחה, השכלתו הצבאית הושתתה על יסודות שספג בצבא הבריטי, ובאופיו לא נטה לאלתור והרפתקנות אלא לתכנון מדוקדק והקפדה על פרטים. קוים אלה הקנו לו מעמד של "אבא" בעיני לוחמי ומפקדי הפלמ"ח הצעירים.
לאחר מבצע נחשון עבר מכבי למטה חטיבת הראל כקצין מנהלה ואספקה. ביום 20 באפריל 1948, נסע בג'יפ הפיקוד של החטיבה לירושלים כמפקד אחת השיירות הגדולות שעלו לירושלים לקראת מבצע יבוסי. הוא נורה מן המארב ליד הכפר דיר איוב שממזרח ללטרון ונפצע אנושות. יומיים מאוחר יותר, ערב חג הפסח וערב יום הולדתו (העברי) ה-34, נפטר בירושלים. הוא נקבר בקבורה זמנית בבית הקברות סנהדריה וב-1951 הועברה גופתו לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. עם מותו הוענקה לו דרגת רב סרן בצה"ל, אף על פי שלא היה מעולם קצין בצה"ל.
המבצע הגדול של הפלמ"ח לפריצת הדרך לירושלים בין התאריכים 8 ו-18 במאי נקרא על שמו "מבצע מכבי", אחד המבצעים הבודדים של הפלמ"ח שנקראו על שמות חללים.
כיכר מרכזית בירושלים הידועה בשם "כיכר החתולות" קרויה רשמית על שמו.
שכונת "מכבי" באבן יהודה והרחוב המוביל אליה קרויים על שמו.
בחצר בית יצחק שדה ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו, מוצבת אבן שיצחק שדה סיתת לזכרו.
מקור: ויקיפדיה.
לשאלות או תמונות נוספות של פריט זה ניתן לפנות גם בוואטסאפ למספר 054-4315171
לוט פנקסים ותעודות - רחל מכבי ו-מכבי מוצרי-מני.
כולל:
תעודת הסוכנות היהודית לארץ ישראל - מכבי מוצרי מני, 1948.
תעודת זהות פלשתינה - רחל מוצרי מני, 1947.
Jerusalem Business Pass - רחל מוצרי מני, 1947.
כרטיס חבר ארגון חברי ההגנה בישראל, רחל מכבי.
כרטיס שחקנית באיגוד הכדורסל המצרי, מכבי אלכסנדריה, מרי לואיז גרין (לימים רחל מכבי).
שלושה פנקסי חבר במפלגת הפועלים המאוחדת בישראל - רחל מכבי.
שתי תעודות התייצבות במרכז המפקד לשרות העם - הסוכנות היהודית לארץ-ישראל - הועד הלאומי לכנסת ישראל.
כרטיס משתתף לכינוס הארצי השלישי של הפלמ"ח, תש"י.
תעודת מתנדב ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, מכבי מוצרי מני.
אישור לסחר, רחל מוצרי מני.
כרטיס לקונגרס הציוני הכ"ג בירושלים.
מקור: עזבון רחל מכבי.
רחל מכבי (1915-2003) הייתה אשת פלמ"ח וסופרת ישראלית ילידת מצרים.
רחל מכבי נולדה בשנת 1915 בשם מרי-לואיז גרין באלכסנדריה, מצרים למשפחה יהודית-ציונית מהמעמד הגבוה. אביה, פליקס גרין היה איש עסקים אמיד, בכיר בקהילה היהודית וממנהיגי התנועה הציונית המקומית. אמה, ג'נין, הייתה בתו של הברון פליקס דה מנשה.
בנעוריה למדה בגימנסיה צרפתית בעיר מולדתה אלכסנדריה, ולאחר סיום לימודי התיכון למדה משפטים. במקביל הייתה פעילה בסניף תנועת הנוער השומר הצעיר. משנת 1925 ערכה מספר ביקורים בארץ ישראל המנדטורית, נקשרה אליה רגשית וגיבשה את ההחלטה לעלות לארץ. לימים היא פרסמה את רשמיה מביקוריה הראשונים בארץ ישראל בספרה "מצרים שלי" (1968).
באחד מביקוריה בארץ ישראל פגשה את מכבי מוצרי-מני, בנם של הפעילים הציונים-מצרים אלברט ומתילדה (מזל) מוצרי, ובשנת 1935 בני הזוג התחתנו. היא שינתה את שמה לרחל, על שמה של רחל המשוררת, ועלתה לארץ ישראל בעקבות בעלה. השניים חיו במושב תל צור וניהלו משק לגידול ורדים. בשנת 1937 נולד בנם הבכור עודד.
בשנות ה-40 שירת בעלה מכבי מוצרי-מני בתפקידים בכירים ב"הגנה" ובפלמ"ח, והמשפחה עברה בעקבותיו לחיפה ולאחר מכן לירושלים. רחל שירתה בתור מדריכת אלחוטאים בפלמ"ח ולאחר מכן בתור המזכירה של חיים הרצוג בתפקידו כראש אגף הביטחון של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בשנת 1940 נולדה בתה אלונה. בשנת 1945 נרצח אביה פליקס גרין באלכסנדריה על ידי שודדים שפרצו לביתו.
במהלך מלחמת העצמאות מונה בעלה מכבי לקצין מנהלה ואספקה בחטיבת הראל וליווה את שיירות האספקה בקו תל אביב–ירושלים. באפריל 1948 הוא נפצע אנושות במארב באזור דיר איוב, וכעבור יומיים מת מפצעיו. מותו של מכבי הכה קשות במשפחה. רחל שינתה את שם משפחתה למכבי על שמו של בעלה המנוח, והחליטה להמשיך בדרכו והתגייסה לצה"ל. היא שירתה כמזכירתו של יגאל אלון (מפקד חזית הדרום) ומאוחר יותר עברה קורס קצינים והמשיכה לשרת שירות קבע.
בשנת 1953 נישאה ללובקה (אריה) סטרנין, השתחררה מהצבא ועברה להתגורר עִמו בקיבוץ חצור. בשנת 1955 נולד בנם המשותף הראשון, יואש, ולאחר חמש שנים נולד בן נוסף, אבישי.
השכול המשיך לרדוף את רחל במהלך חייה. בשנת 1964 נפטר בנה עודד ממחלת הסרטן, בעת שהיה סטודנט לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, זמן קצר בלבד לאחר שהתחתן. טרגדיה נוספת פקדה את חייה לאחר שבימים הראשונים של מלחמת יום כיפור, נפל בקרב בחזית המצרית בנה יואש בן ה-18.
רחל המשיכה לחיות בקיבוץ חצור כל ימיה. היא עסקה בכתיבת זיכרונותיה ופרסמה חמישה ספרים המספרים את סיפור נעוריה באלכסנדריה, החיים בארץ ישראל המנדטורית, מאורעות מלחמת העצמאות, השירות בצה"ל בשנותיו הראשונות והחיים בקיבוץ.
מכבי מוצרי-מני (1914-1948) היה בכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, שליח ההגנה לאירופה וממעצבי תפיסת הביטחון בתקופת היישוב.
מכבי מוצרי נולד בקהיר. הוא היה בנם הבכור של הרופא ד"ר אברהם (אלברט) מוצרי, מבעלי מלון המלך דוד בירושלים (ומלונות פאר בקהיר כגון סבוי, קונטיננטל ומינה האוס) ומזל (מתילדה) מני, עיתונאית ופעילה ציונית במצרים, בתו של השופט מלכיאל מני מחברון. בני המשפחה אייתו את השם מני כראשי תיבות: מנצר ישי, לאמור נצר מבית דוד, מזרע מלוכה. גם השם שנתנו לבנם, מכבי, מרמז על משפחה בעלת אידאולוגיה לאומית מפותחת.
המשפחה העשירה חילקה את זמנה בין בתיה בקהיר, אלכסנדריה וירושלים כך שכבר מגיל צעיר שלט בשפות ערבית, עברית, צרפתית ואנגלית על בוריין. המשפחה ניהלה חיי מותרות וגינוני אצילים, אך בד בבד חונכו הילדים ברוח מחמירה ולא מפנקת. מכבי קיבל חינוך ציוני, הוא למד בבית הספר האנגלי בקהיר ולאחר מכן נשלח ללמוד בבית הספר הריאלי בחיפה. בגיל 15 עבר ללמוד בפנימיה החקלאית מקוה ישראל שם הצטרף, בשנת, 1929, ל"הגנה". בגיל 18 היה מבין מייסדי מושב תל צור, אשר במאה ה-21 מהווה שכונה ביישוב אבן יהודה. בתל צור היה מבין ראשוני מגדלי הוורדים בארץ.
בהיותו בן 19 הכיר בתל אביב את רחל (מרי לואיז) גרין, גם היא נצר למשפחת אצולה ממצרים (סבה היה הברון פליקס דה מנשה, שותפה לעסקים של משפחת מוצרי). השניים נישאו בתל צור וניהלו יחדיו את משק הוורדים. נולדו להם בן, עודד (שנפטר מסרטן בהיותו בן 26), ובת.
מכבי החל בפעילות שמירה וביטחון שוטפת באזור עמק חפר, במסגרת ה"הגנה", עוד בשנת 1932 ומונה למפקד האזור. בעקבות המרד הערבי הגדול בשנת 1936 הבין שעל היישוב לעבור לפעילות צבאית מאורגנת ומקצועית יותר והיה מבין ראשוני המתגייסים לפו"ש. במסגרת זו הוביל את ראשוני המבצעים "מחוץ לגדר", כדי לקדם את פני התוקפים וכן הוביל סיורים בשטחי הכפרים הערביים על מנת לאתר את בסיסי הכנופיות ולפגוע בהן. בפו"ש הכיר את יצחק שדה והפך לבן טיפוחיו.
בשנת 1938 עבר קורס מ"מים של החי"ש ובשנת 1941 היה מפקד החי"ש בעמק חפר. באותה שנה עבר לפלמ"ח במסגרתו היה מבין ראשוני החבלנים. עוד לפני הקמת המחלקה הערבית פעל בתחפושת של ערבי, מעבר לקוי האויב, בסוריה. בתקופה זו עבר ניהול המשק הפרטי בתל צור לידיה של רחל.
בהמשך שירת במקביל הן בפלמ"ח, כמפקד ומדריך בקורסי חבלה והסתערבות (פעילות מודיעין תוך התחפשות לערבים והטמעות בשטח עוין) והן כמפקד מחלקת נוטרי החוף אשר הגנו על חופי הארץ וסייעו בפעילות ההעפלה. ביולי 1944 היה מראשוני המתגייסים לבריגדה היהודית כ"סרג'נט" והוצב במסגרת זו בהולנד ובלגיה. בתום המלחמה שהה בצרפת ונשאר בה תחת הכינוי "אדם". בצרפת, ולאחר מכן באיטליה, היה מבין ראשי המוסד לעליה ב', שארגן פעילות העפלה ובריחה. במהלך הקונגרס הציוני ה-22 שהתכנס בבזל, היה ממונה על הביטחון. שליטתו בשפות והתרבות האירופית שספג סייעו לו להתערות בחברה האירופאית בקרב שכבות שונות. עובדה שהעניקה יתרון בפעולות מודיעין, רכש והשגת אישורים שונים עבור יהודים פליטי שואה בדרכם לארץ ישראל.
מכבי חזר לארץ בפברואר 1947 והתמנה לשלישו של יצחק שדה. בתפקיד זה תיאם בין "ההגנה" (בפרט הש"י, שירות הידיעות, המודיעין של ההגנה) לפלמ"ח והיה מעורב בהכנת תוכניות ההתגוננות של היישוב. פעילותו בתקופה זו כללה את ריכוז פעולות ההגנה לסיכול פעולות האצ"ל והלח"י בירושלים במסגרת מה שנודע כ"הסזון הקטן". ב-29 בנובמבר 1947, יום קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, קיבל על עצמו את ניהול האספקה לירושלים וארגון השיירות לעיר. הוא היה שותף לליווי שיירות, גם כשהיה מבוגר יחסית ללוחמי הפלמ"ח ובמקביל, על תפקיד מטה. בין היתר תכנן את כיבוש כמה מן המוצבים שחלשו על הכביש והשתתף בשיירת נבי דניאל לכפר עציון. לעיתים מוזכר בפרסומים מתקופה זו בכינוי "מק".
מכבי מוצרי נבדל מרוב אנשי הפלמ"ח. הוא היה מבוגר מהממוצע בכ-15 שנים ובעל משפחה, השכלתו הצבאית הושתתה על יסודות שספג בצבא הבריטי, ובאופיו לא נטה לאלתור והרפתקנות אלא לתכנון מדוקדק והקפדה על פרטים. קוים אלה הקנו לו מעמד של "אבא" בעיני לוחמי ומפקדי הפלמ"ח הצעירים.
לאחר מבצע נחשון עבר מכבי למטה חטיבת הראל כקצין מנהלה ואספקה. ביום 20 באפריל 1948, נסע בג'יפ הפיקוד של החטיבה לירושלים כמפקד אחת השיירות הגדולות שעלו לירושלים לקראת מבצע יבוסי. הוא נורה מן המארב ליד הכפר דיר איוב שממזרח ללטרון ונפצע אנושות. יומיים מאוחר יותר, ערב חג הפסח וערב יום הולדתו (העברי) ה-34, נפטר בירושלים. הוא נקבר בקבורה זמנית בבית הקברות סנהדריה וב-1951 הועברה גופתו לבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. עם מותו הוענקה לו דרגת רב סרן בצה"ל, אף על פי שלא היה מעולם קצין בצה"ל.
המבצע הגדול של הפלמ"ח לפריצת הדרך לירושלים בין התאריכים 8 ו-18 במאי נקרא על שמו "מבצע מכבי", אחד המבצעים הבודדים של הפלמ"ח שנקראו על שמות חללים.
כיכר מרכזית בירושלים הידועה בשם "כיכר החתולות" קרויה רשמית על שמו.
שכונת "מכבי" באבן יהודה והרחוב המוביל אליה קרויים על שמו.
בחצר בית יצחק שדה ברחוב זיכרון קדושים 3 ביפו, מוצבת אבן שיצחק שדה סיתת לזכרו.
מקור: ויקיפדיה.
לשאלות או תמונות נוספות של פריט זה ניתן לפנות גם בוואטסאפ למספר 054-4315171
