שבט מוסר, מהדורה ראשונה, קושטא, תע"ב[1712]. עותק חסר התחלה וסוף. חתימות עתיקות בכ"י מזרחי.

ספר שבט מוסר אשר פעל ועשה ורבים השיב מעון ושבט פושעים וחטאים הגיע וכו' להחזיק מוסר ה' ודרכיו הישרים, מרבי אליהו הכהן האיתמרי מאזמיר.  "מהדורה ראשונה". קושטא, תע"ב[1712], בדפוס יונה אשכנזי, "במקור" קס"ה, נ, 6 ד'; עותק שלפנינו מתחיל בדף ב' וכן חסר 2 דף בדפים אחרונים. מספור דפים משובש. ח תימות מזרחיות עתיקות רבות בתחתית העמודים. ספר מוסר חשוב מהדורה ראשונה. כריכה עתיקה לא מקורית. בחלק מהדפים הכותרת העליונה חתוכה. דף מ"ח בספירה שניה מנותק מהספר, באופן כללי מצב טוב מאוד.

המקובל האלוקי רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר 1659 (משוער) – איזמיר 1729 ח' אדר ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר. נודע בעיקר בזכות ספרו שבט מוסר. נולד באיזמיר ושם ישב כל חייו, נודע כדרשן מחונן. בדרשותיו הטיף לסגפנות ולהתרחקות מתענוגות העולם הזה. עם היותו בעצמו עשיר, הטיף לעשירים לפזר את כספם לצדקה, וראה בעוני ובאי השוויון החברתי בעיה דתית מוסרית, הצריכה לבוא לידי תיקון על ידי הקהילה. את עשירי הקהילה ראה כ"אפוטרופוסים" המופקדים על הכספים של העניים. הוא עצמו שימש כאפוטרופוס לעניים, והיה מחלק להם מהכספים שהיה מקבץ מהעשירים. בדרשותיו הפליג בתיאורי השכר והעונש של העולם הבא מזה, והגיהנום מזה. ספריו: את השקפתו ודרשותיו כתב בספרו המפורסם "שבט מוסר". הספר יצא לאור לראשונה בקושטא בשנת תע"ב, ומאז יצא לאור בעשרות מהדורות. כמו כן תורגם הספר לשפות יידיש, לדינו וערבית יהודית. מלבד זאת כתב עוד עשרות ספרים, בעיקר ספרי מוסר, מדרש, ופרשנות על ספרי התנ"ך. ביניהם חיבר ספר מדרשים בשם "ילקוט האתמרי", מה שהעניק לו את הכינוי "רבי אליהו האתמרי". וספר "ולא עוד אלא". כמו כן חיבר את ספר "מדרש תלפיות" בו נאספו מדרשים ואגדות שבתלמוד הבבלי ירושלמי, וספר הזוהר ושאר ספרי קבלה וליקוטים. בספרו עסק גם בזיהוי אבני החושן והוא המקור המרכזי בנושא זה, שאר אבנים טובות וסגולתם. וכן ספר "אגדת אליהו" שני חלקים על אגדות התלמוד ירושלמי.