Auction 1
holy rare antuiqe books and seforim, letters and manuiscripts from rabbis and rabunim' and documents
Apr 23, 2018
(Your local time)
Israel
Terms of sale
View demo
לאור מחלוקת בעלות פריטים 49, 50, 51, 53, 60, 62, 63, 64. יצאו מהמכירה. ופריט 61 עבר שינוים ונפתח למכירה מחדש.
The auction has ended
|
LOT 192:
לוט 8 פריטי עיתונות. על האדמו"ר "הלב שמחה" מגור.
more...
|
|
|
Sold for: $50
Start price:
$
50
Auction house commission:
20%
VAT: On commission only
|
לוט עיתוני המודיע ועוד
על הסתלקות האדמו"ר הלב שמחה מגור. 1. המודיע יום ה'. ח' תמוז. למחרת הפטירה. 2. המודיע תוספת מיוחדת שלושים להסתלקות. 3. המודיע חלק מגליון ערש"ק ו' תמוז תשנ"ג. 4. שערים שבועון פאג"י שבעה להסתלקותו. 5. המודיע עמודים ג-ד ערש"ק ט' תמוז נ"ב. 6. המודיע עמודים ג-ד. י"ג תמוז נ"ב. 7. המודיע הצעיר פרשת פנחס נ"ב. 8. שיחת השבוע ט"ז תמוז נ"ב. . גודל ומצב משתנים. חלק מהדברים הם רק העמודים שמדברים על הנושא
האדמו"ר רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (כ"ד בניסן ה'תרנ"ח 6 באפריל 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב 6 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר החמישי של גור, בין השנים 1977–1992. בעל הלב שמחה. נולד בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לבעל האמרי אמת. בל' באב תרע"ה (1915) נשא את יוטא הענא, בת דודו הרב נחמיה אלתר. בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והתגורר בה עד שנת תרצ"ח (1938) אז חזר לפולין על מנת לשכנע את אביו לעלות לישראל. ובמלחמה בשנת ת"ש, נמלט מפולין לאחר פטירת אביו בשנת תש"ח - 1948, נבחר אחיו בעל הבית ישראל לאדמו"ר, והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מארץ ישראל, לסן ז'רמן על יד פריז ואחר כך התיישב באנטוורפן שבבלגיה. רכש קרקעות שיועדו להקמת אזור קיט חרדי. בשנת תשל"ז - 1977, עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר על ידי חסידי גור כרבם, בגיל 79. נפטר בז' בתמוז תשנ"ב - 1992 ונטמן ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. במשך השנים שבהן הנהיג את חסידי גור פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. הביא להקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה (בחצור הגלילית, בערד ובאשדוד), על מנת להוזיל את עלויות הדיור. הרב אלתר הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. נטל חלק גם במאבקים נגד אל על ובנק לאומי. לקט מחידושיו בטישים שערך כונסו בספר לב שמחה. נודע בחיבתו לתלמוד הירושלמי, ובשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".
לוט עיתוני המודיע ועוד
על הסתלקות האדמו"ר הלב שמחה מגור. 1. המודיע יום ה'. ח' תמוז. למחרת הפטירה. 2. המודיע תוספת מיוחדת שלושים להסתלקות. 3. המודיע חלק מגליון ערש"ק ו' תמוז תשנ"ג. 4. שערים שבועון פאג"י שבעה להסתלקותו. 5. המודיע עמודים ג-ד ערש"ק ט' תמוז נ"ב. 6. המודיע עמודים ג-ד. י"ג תמוז נ"ב. 7. המודיע הצעיר פרשת פנחס נ"ב. 8. שיחת השבוע ט"ז תמוז נ"ב. . גודל ומצב משתנים. חלק מהדברים הם רק העמודים שמדברים על הנושא
האדמו"ר רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (כ"ד בניסן ה'תרנ"ח 6 באפריל 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב 6 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר החמישי של גור, בין השנים 1977–1992. בעל הלב שמחה. נולד בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לבעל האמרי אמת. בל' באב תרע"ה (1915) נשא את יוטא הענא, בת דודו הרב נחמיה אלתר. בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל והתגורר בה עד שנת תרצ"ח (1938) אז חזר לפולין על מנת לשכנע את אביו לעלות לישראל. ובמלחמה בשנת ת"ש, נמלט מפולין לאחר פטירת אביו בשנת תש"ח - 1948, נבחר אחיו בעל הבית ישראל לאדמו"ר, והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מארץ ישראל, לסן ז'רמן על יד פריז ואחר כך התיישב באנטוורפן שבבלגיה. רכש קרקעות שיועדו להקמת אזור קיט חרדי. בשנת תשל"ז - 1977, עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר על ידי חסידי גור כרבם, בגיל 79. נפטר בז' בתמוז תשנ"ב - 1992 ונטמן ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. במשך השנים שבהן הנהיג את חסידי גור פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. הביא להקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה (בחצור הגלילית, בערד ובאשדוד), על מנת להוזיל את עלויות הדיור. הרב אלתר הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצריה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. נטל חלק גם במאבקים נגד אל על ובנק לאומי. לקט מחידושיו בטישים שערך כונסו בספר לב שמחה. נודע בחיבתו לתלמוד הירושלמי, ובשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".
