פסק מבית הדין בירושלים – בחתימת יד קדשם של שני גדולי הדור הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים - הגאון רבי שניאור ...

פסק מבית הדין בירושלים – בחתימת יד קדשם של שני גדולי הדור הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים - הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין ה"תורת חסד" – ירושלים תרנ"ד

מסמך בכתב יד סופר, ובו תיאור של סכסוך ממוני בין גבאי ומנהלי בית החולים ביקור חולים לבין "הדאקטער הנכבד ר' טוביה הינדעס", בסוף המסמך, לאחר ששמעו הרבנים את שני הצדדים פסקו בזה"ל: "יצא מאתנו אחרי ישוב הדעת כי אין לו שום תביעת ממון על בתי בקו"ח הנ"ל אחרי שקיבל שכרו כ"ז שהיה רופא שמה כ"ז יצא מאתנו הח"מ עפ"י ד"ת..." בסוף המסמך חתימת ידם של שני גדולי הדור בירושלים הגאון רבי "שמואל סלנט" עם החותמת. וחתימת הגאון רבי "שניאור זלמן מלובלין".

הגאון רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (תק"ץ-תרס"ב) בעל "תורת חסד", גאון עצום בתורה, ספרו שו"ת תורת חסד בד' חלקי השו"ע הפך לספר הלכתי בסיסי בפסיקת ההלכה. מגדולי תלמידי וחסידי בעל הצמח צדק מלובביץ' ואדמו"רי לובביץ'. בשנת תרט"ו נבחר לכהן כרב העיר פולצק בבלארוס. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של העיר לובלין ומאז נודע בכינוי "הגאון מלובלין". היה ידוע בגאונותו וכאחד מגדולי הדור. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים ויסד בה את בית הדין של כוללות החסידים בנפרד מבית הדין של עדת הפרושים בראשות רבי שמואל סלנט. נטמן בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ועל מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) גדול הדור, פוסק מובהק. מנהיג נערץ. רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך 44 שנה. בצעירותו למד אצל רבי צמח שפירא בקידאן שם התפרסם בכינוי "העילוי מקיידן", לאחר מכן עבר לישיבת וולז'ין ולמד אצל רבי צבי ברוידא. נסמך לרבנות על ידי רבי אברהם אבלי פאסוועלר ראב"ד ווילנא. נשא את בת הצדיק רבי יוסף זונדל מלסנט. בשנת תרצ"ט עלה לארץ ישראל דרך קושטא שם פגש את השר משה מונטפיורי. עם הגיעו לירושלים בשנת תר"א כיהן כאב בית הדין של העדה האשכנזית בירושלים. הרב סלנט יצא שני פעמים כשד"ר בפעם הראשונה סיבב בערי ליטא ופולין וייסד את כולל ווילנא. בשנית סיבב בערי גרמניה, הולנד ואנגליה. בשנת תרכ"ו נפטר חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. והרב סלנט התמנה במקומו למורה הוראה לעדת האשכנזים בירושלים, על פיו התנהלו כל עניני הקהילה בהנהגה והלכה, למרות שלא מונה באופן רשמי. לאחר פטירת רבי מאיר אוירבך בשנת תרמ"ח, התמנה הרב סלנט גם כאב בית הדין. התקבל על כל המוסדות השונים בירושלים והונפק עבורו חותם של רב ראשי. היה בעל בקיאות גדולה בתורה, ושאלות שהיה נשאל היה פוסק על פי זכרונו ללא ספרים. כמנהיג קהילת האשכנזים בירושלים ייסד את וועד הכללי כנסת ישראל שאיחד את כל הכוללות בירושלים. ממייסדי בית החולים ביקור חולים. גישר והשלים בין כל המגזרים בירושלים. נפטר בגיל 93 שנה.

[1] דף מקופל, כתוב על עמוד אחד. סימני קיפול, פגמים קלים בשולים. מצב טוב.