יקר המציאות! שלחן ערוך עם מקורות הרמ"א – קראקא, שע''ח – ש''פ – עשרות הגהות מתקופת ההדפסה

יקר המציאות! שלחן ערוך עם מקורות הרמ"א – קראקא, שע''ח – ש''פ – עשרות הגהות מתקופת ההדפסה

שולחן ערוך עם הגהות רמ''א. ג' חלקים. יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט, קראקא שע''ח – ש''פ.

מהדורה מיוחדת עם הנוסח המקורי של "מקורות הרמ"א" ! על פיה מתורצים קושיות רבות של אחרונים שהקשו על דברי הרמ"א (ראה להלן).

ובני ישראל יוצאים ביד רמ''א:

רבן של ישראל רבנו הרמ''א הדפיס לראשונה את הגהותיו על שולחן ערוך (אורח חיים והלכות נדה בלבד) בעירו קראקא שנת ש''ל – של''א. לדאבון לב לא זכה להשלים חיבורו בחייו בדפוס, ונסתלק לישיבה של מעלה בל''ג בעומר שנת של''ג והוא בן ל''ג שנה (ע''פ שם גדולים בערכו). על כן חיבורו הטהור נדפס בשלמות על כל ד' חלקיו רק בקראקא שנת של''ח - ש''מ. כיון שרבנו הרמ''א לא כתב מקורות להגהותיו על דברי המחבר ולחידושי הדינים, ואף התנצל על כך בהקדמתו ''ואף כי דברי הם סתומים וחתומים ואין ערך להם עם דברי הגאון אשר כל דבריו נמצאים בספרו הגדול בית יוסף, מכל מקום הלכתי בדרכו לכתוב הדברים סתמא, כי לרוב גם דעתי בספריו תמצאהו...'' על כן דרשו חכמי עירו קראקא בספרו 'דרכי משה' וחקרו מקור דבריו וציינום בקצוות הגהותיו. יש לציין באופן ברור שספר 'דרכי משה' היה בידם בכתב יד, כיון שנדפס לראשונה רק שנים רבות לאחר מכן בזולצבך שנת תנ''ד והלאה. יש להוסיף שספר 'דרכי משה' הקיים כיום נדפס על פי העתק שנעשה בשנת שפ''ה, כך שהמהדורה שלפנינו שנדפסה בשע''ח התבססה כנראה על כתב יד קדום יותר, אם לא כתב יד רבנו הרמ''א עצמו!

מקורות הרמ''א מהדורת קראקא שע''ח:

רעיון זה של כתיבת 'מקורות' לדברי רבנו הרמ''א, החל כבר במהדורת הרמ''א שנדפסה בקראקא שס''ז אך כפי הנראה, כיון שכמה מגדולי הדור יצאו בביקורת גלויה נגד 'מקורות' אלו, שהינם מלאים בטעיות, ביניהם מהר''י פלק בעל הסמ''ע (בהקדמתו לסמ''ע פראג שע''ד). נדפסה המהדורה שלפנינו, ואף נוספו בה הרבה מקורות חדשים. יש מחוקרי העיתים (ראה מבוא בשו''ע הוצאת מכון ים, וכן הרב צבי פרידמן באוצר הרבנים בערכו) שמייחסים לפחות חלק מהציונים האלו לגאון רבי שמואל ב''ר פנחס סג''ל הלוי הורוויץ מקראקא (אחיין רבנו הרמ''א! נפטר י''ג תמוז שפ''ב), והתבססו על המצוין בסוף חלק יו''ד במהדורתנו שהמגיה 'העוסק במלאכת הקודש' הוא רבי שמואל הנ''ל שאף היה מבעלי הדפוס. למעשה 'מקורות' אלו הינם המקור הראשוני לרבים מציוני הרמ''א המוכרים לנו כיום (וכפי שכותב המגיה בהקדמה ''ואני באתי בליקוטי בתר ליקוטי והוספתי נופך... מה שהשמיט בעלי מסדרי[ם] הראשונים..''). על ההבדלים בין המקורות שבמהדורתנו למהדורת קראקא שס''ז, ראה במבוא של שולחן ערוך או''ח בהוצאת מכון ירושלים, ובמאמרו של הרב אביגדור ברגר (זכור לאברהם, חולון, תש''ן כב – כה).

מעלה יתרה במהדורת השו''ע שלפנינו אפילו על רוב המהדורות הנדפסות כיום, היא היכולת של הלומד להתרשם מנוסחו המזוקק של רבנו הרמ''א ללא ההוספות שנספו בו במשך השנים, כגון פירושי ובאורי מילים ומושגים שנוספו בו במהלך השנים העולים למקומות רבים, שטעות נפוצה היתה במשך דורות שהם יצאו מתחת קולמוס רבנו הרמ''א, עקב כך שלא היה תחת ידי הלומדים את מהדורתנו והקודמות לה. הגהות חדשות אלו נמצאים ברבים ממהדורות השו''ע הנפוצות כיום ללא כל יכולת של הלומד להבדיל בין דבריו של הרמ''א לדברי חכמי הדורות המאוחרים יותר שנכנסו לתוך טקסט דברי הרמ"א המקורי.

יקר המציאות: יש לציין שהמהדורה שלפנינו הינה נדירה ביותר, וישנה השערה (ראה מנחם ציון על שם הגדולים ערך הגהות הרמ''א ברמז) שאף רבנו הש''ך שנולד כחמש שנים לאחר יציאתה לאור (שפ''ב) ונישא לנינתו של רבנו הרמ''א לא ראה מהדורה זו (והדומות לה), וכפי שמוכח מחידושיו (ש''ך יו''ד סימן צ''ט ס''ק ע''ד) שמתייחס לדברי ה'מקורות' כדברי הרמ''א עצמו ומקשה על דבריו, ובוודאי שאם היה רואה מהדורתנו וכיוצ''ב שמצוין בה במפורש שאין אלו דברי הרמ''א, לא היה מקשה כאמור. אמנם אין הדבר מדויק לגמרי שכן לרבנו הש''ך הייתה ספריה גדולה, שכן דרכו תמיד להשוות נוסחאות הדפוסים השונים, (ראה לדוגמא בחו''מ סימן ע''א ס''ק ו'), ועולה מתוך דבריו במפורש שהיו בידו מהדורת קראקא שס''ז והענא שפ''ח (ראה ש''ך יו''ד סי' פ''ב ס''ק כ''ג, חו''מ סי' ל''ד ס''ק כ''ט ועוד), שנכתב במפורש בשעריהם שה'מקורות' אינם מהרמ''א, וכן ראה בחידושיו לחושן משפט (סימן קע''ה ס''ק ט') שנראה מדבריו שיודע שה'מקורות' אינם מהרמ''א. אך העולה מכל זאת שעל אף הימצאותם של מהדורות נדירות אלו, נעלמה מעיניו מהדורתנו ולא נזכרת בדבריו אפילו פעם אחת. ברם יש מגדולי הדורות ששגו בזה וחשבו שה'מקורות' הינם מרבנו הרמ''א, כיון שלא היה לפניהם את מהדורתנו וכיוצא בה. ראה בהגהות מנחם ציון (לשה''ג שם) ובמבוא לכנסת הגדולה (בהוצאת מכון הכתב). כמו כן כפי הנראה מהדורתנו (קראקא שע''ח) נדירה בהרבה מקודמתה (קראקא שס''ז), שכן למרות מעלותיה הרבות של מהדורת שע''ח שבאה לתקן את מהדורת שס''ז כאמור, המשיכו המדפיסים בשנים מאוחרות יותר (הענא שפ''ח, ונציה שצ''ב) להתבסס על מהדורת שס''ז (ראה מאמר הרב ברגר, זכור לאברהם שם), מה שמלמד שכנראה מהדורתנו קראקא שע''ח אזלה מן השוק מספר שנים לאחר יציאתה לאור העולם, ולא נודע בקרב גדולי התורה והמדפיסים.

בחלק יורה דעה עשרות הגהות בכתב יד מתקופת ההדפסה בכתב אשכנזי עתיק. בסוף הספר רישום בעלות בכתב יד נאה ''נאם צבי הירש בהר''ר אברהם סג''ל מק''ק חמעלניק בגליל קראקא במדינת פולין ולק''ק אני מלמד בק''ק מאסבך [עיר סמוכה לנירנברג בדרום מזרח גרמניה] בגליל קראפעלד במדינת אשכנז... כ''ב אלול תיו צדיק טית לפ''ק''. בשער כרך אבהע''ז חתימה ''זעלקמן עמדין'' [?].

רבים מפרטי מחקר מהדורה זו מתפרסמים כאן לראשונה. כל הזכויות שמורות ©.

כרך ב: יורה דעה: קע דף. כרך ג: אבן העזר. [89] דף. כרך ד: חשן המשפט. קפו, [12] דף. מצב טוב מאד ומרשים ביופיו, מעט כתמים קלים, בכמה מקומות נקצצו מספרי העמודים, בחאבהע''ז דפים ראשונים על נייר כהה ויש בהם כמה שיקומים אומנותיים זעירים, פרט לכך סט נפלא במצב יוצא מן הכלל. כרוך בכריכות חדשות נאות חצי עור.