יהודה בקון (1929-), דיו על נייר, רוקדים, 20X15ס"מ, חתום. רוב ציוריו של בקון מתארים אירועים שהיה עד להם כנער ...

יהודה בקון (1929-), דיו על נייר, רוקדים, 20X15ס"מ, חתום. רוב ציוריו של בקון מתארים אירועים שהיה עד להם כנער בטרזיינשטט ובאושוויץ. עבודותיו הוצגו במוזיאון ישראל, ביד ושם, בקונגרס של ארצות הברית בוושינגטון הבירה, ובבתיהם של תאודור רוזוולט, ג'ון ד. רוקפלר, מרטין בובר וחיים ויצמן. תערוכות מיצירותיו הוצגו בגרמניה, ארצות הברית ובריטניה. בקון נולד ב-1929 למשפחה יהודית ציונית מסורתית, בנם של אתל לבית גרוס וישראל בקון, ואחיהן של חנה ובלה רבקה. אביו היה בעליו של בית חרושת לעורות. בשנת 1941 גורש בקון לטרזיינשטט, שם למד אצל האמנים אוטו אונגר, בדז'יך פריטה ולאו הס (צר'). בשנת 1943 גורש בקון לאושוויץ ושהה שישה חודשים בבירקנאו. בקון הועסק ב"קומנדו עגלות" (Rollwagenkommando), קבוצות נערים שעסקו בסבלות במחנה, ובמסגרת תפקיד זה הייתה לו גישה לאזורים השונים של המחנה. נשלח בצעדת מוות למחנה מאוטהאוזן, וממנו שוחרר. לאחר השואה הפך בקון לאמן שביקש לתעד את חוויותיו בשואה, מתוך תחושת אחריות לשימור זכר השואה. בשנת 1946 עלה בקון לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנים 1946–1952 למד "בצלאל החדש". מ-1955 עד 1957 נסע ללמוד בבית הספר המרכזי לאמנויות שבאוניברסיטת לונדון לאמנויות, וב-1957–1958 למד בבית הספר לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts, אקול דה בוז-אר) בפריז. בשנת 1959 התמנה למרצה בבצלאל. בשנת 1961 העיד במשפט אייכמן. בשנות ה-50 החל ללמד הדפס ותחריט בבצלאל והחזיק במשרה זו עד שנת 1994. שימש כיועץ אמנותי לבית טרזין בגבעת חיים והיה חבר בועידת הרכישות של מוזיאון יד ושם בירושלים. בשנת 2010 זכה בפרס מרדכי איש-שלום על מפעל חייו. בתו, חנה וייט (Hanna White), היא עיתונאית ב-BBC. הוא מתגורר עם אשתו לאה בשכונת קטמון בירושלים, ולהם שני בנים. מקור הטקסט: אתר מוזיאון ישראל, ויקיפדיה.