אגרת שד"רות בחתימת חכמי העדה המערבית בירושלים אל חכמי ג'רבה – ירושלים, תרפ"-

אגרת שד"רות בחתימת חכמי העדה המערבית בירושלים אל חכמי ג'רבה – ירושלים, תרפ"-

אגרת שד"רות שניתנה בידי השד"ר רבי יוסף יצחק שלוש, מאת חכמי העדה המערבית בירושלים בחתימתם - רבי יעקב בן עטר, רבי שמעון אשריקי, רבי אליהו לעג'ימי, רבי ישועה בן שושן, רבי אברהם הלוי ועוד. נשלח לחכמי ג'רבה הגאונים רבי ציון הכהן, רבי כלפון הכהן, ורבי ראובן ביתאן. ירושלים, תרפ"-.

באגרת מודיעים חכמי ירושלים לחכמי ג'רבה, כי יבוא אליהם השד"ר למקומם, ומבקשים כי יפעלו לעזרתו בנדבות שאוסף למען כוללות המערבים, בכך שיעמדו לימינו להיות לו לפה ולמליץ לפני האדונים הגבירים הנדיבים בעם. במכתב מביעים הרבנים את דוחק וצערם ב"רעב ובצמא ובחוסר כל".

לפנינו תגלית שלא היתה ידועה בכך שרבי יוסף יצחק היה שד"ר בתוניס – לא מוזכר במקורות הביוגרפים עליו !

השד"ר רבי יוסף יצחק שלוש (תרנ"א-תש"ך) – נולד במראקש שבמרוקו, לאביו רבי דוד שהיה מגדולי חכמי מרקש והעמיד בה תלמידים הרבה, בניו של רבי דוד כולם מתו עליו בחייו, ולעת זקנה נולד לו רבי יוסף. דמותו תפסה מקום נכבד בין אנשי ירושלים המערביים (צפון אפריקה) והספרדים כאחד. למדן ושקדן מופלא היורד לעומקה של הלכה ושוחה בים התלמוד ונושאי כליו, בשנת תרצ"ג עלה ארצה מרן ה"בבא סאלי" והתגורר בביתו לתקופה ממושכת. בשכהגיע שעתו להסתלק מן העולם ידע בעצמו את היום ואמר "אותי לא תרמו, אף רופא לא יועיל, אני מסתלק בעוד עשרה ימים". 

רבי שמעון אשריקי (נפטר תר"ץ) - ראב"ד העדה הספרדית בירושלים. נודע כעילוי ולמדן מופלג. גדל על ברכי הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי. שימש כדיין בבית הדין בירושלים עם שני גדולי עולם - רבי אליהו לעג'ימי ורבי יעקב בן עטר. נשלח כמה פעמים לשדר"ות בארצות שונות. בספר "הסבא קדישא אדמו"ר סידנא בבא סאלי זיע"א" מסופר ש"הבבא סאלי" נקשר אליו בעבותות של אהבה וקיבל ממנו את דרכי הנהגת בית הדין ודרך ההוראה והפסק.

רבי יעקב בן עטר (נפטר תרפ"ד) - מדייני פאס שבמרוקו וחתום על פסקים ומסמכים רבים. עלה לארץ וכיהן כשד"ר בתי מחסה לעניי המערבים בירושלים.

רבי אליהו לעג'ימי (תרל"א-תרפ"ז) - מקובל אלוקי, מרבני המערב שהתיישבו בירושלים. חסיד ובעל מידות. היה ממנהיגיה של ישיבת המקובלים "בית אל" ומראשי עדת המערבים בירושלים, חיבר יחד עם הרב השד"ה את הספר הנודע "בניהו בן יהוידע", "שר שלום", "כוונות פרטיות" - שלושה חלקים של תפילות ותיקונים על פי כוונות האריז"ל והרש"ש.

בעמוד האחורי רישומים בכתב יד תוניסאי – רשימת שמות, משני כותבים, ייתכן וזוהי רשימת נדיבים שכתבו רבני ג'רבה לשד"ר רבי יוסף יצחק שלוש בכדי להתרימם.

[1] דף. גודל: 29/22 ס"מ בקירוב. סימני קיפול, קרעים מחמת הקפלים, ללא חסרון. כתם רטיבות (יבש). פגם קל עם חסרון בנייר בתחתית הדף ללא חסרון טקסט. פגמים בשולים הימניים.