הערות בכתי"ק הגה"ק רבי אליעזר גארדאן זצ"ל ראש ישיבת טעלז" על שעור בעניין "נזקי שכנים" בכת"י תלמיד - תרס"ז.

הערות בכתי"ק הגה"ק רבי אליעזר גארדאן זצ"ל ראש ישיבת טעלז" על שעור בעניין "נזקי שכנים" בכת"י תלמיד - תרס"ז.

שריד היסטורי מישיבת טעלז - קונטרס שיעור למדני שמסר הגאון רבי אליעזר גורדון בישיבה בשנת תרס"ז, עם הגהות והערות בעצם כתב יד קודשו.

בפנינו קונטרס נדיר ונאה שכתב תלמיד ותיק בישיבת טעלז המעטירה שבאירופה לפני למעלה ממאה ועשר שנים. כתב היד כולל אחד עשר עמודים קטנים שנתפרו בחוט, על דף השער של החוברת נכתבה בכת"י נאה כותרת השיעור: "נזקי שכנים" (שעור) מאת רבינו הגאון מהר"א גורדון, - כ"ב טבת תרס"ז, טלז". מעברו השני של השער נרשם תוכן העניינים תחת הכותרת "התכנית". ולאחמ"כ נרשם תוכן השיעור עצמו. כאשר בחמשה מקומות מופיעות הגהות והוספות קצרות בין השורות בכתי"ק של ראש הישיבה הגאון הקדוש רבי אליעזר גורדון זצ"ל.

זהות כותב השיעור עצמו אינה ידועה לנו, לעומת זאת   ידיים מוכיחות ורגליים לדבר כי ההגהות הן בעצם כתב יד קודשו של רבי אליעזר גורדון שקיבל מתלמידו את פרי עמלו - השיעור המסוכם בקפידה ובסדר נאות. ההגהות נכתבו בכתב קטן בין השורות אשר ניתן לראות בו מאפיינים דומים לכתביו האחרים של רבינו. (ראה למשל מכתבו של רבינו במכירה גנזים מס' 7 - פריט 84)

בכתב היד קיימים שינויים תוכניים מהותיים מהנדפס בספר 'תשובות רבי אליעזר' של רבינו והוא נראה מדוייק יותר מהנדפס, כמו"כ מופיע קטע שלם בסוגריים מרובעות שאינו מופיע כלל בספר. ניכר כי הקונטרס שימש גם בעריכת ספרו של רבינו 'תשובת רבי אליעזר' במהדורתו הראשונה באשר קיימים סימונים שונים לעיתים ליד קטעים מסוימים בצבע כחול.

הגה"ק רבי אליעזר גורדון: (תר"א - תר"ע) היה ראב"ד העיר טעלז וראש ישיבתה הגדולה והמפורסמת.

רבינו נולד בכפר צירניאן לאביו רבי אברהם שמואל שנמנה על תלמידיו של רבינו חיים מוואלאזין, למד בישיבה בעיירה שבזרצ'ה שליד ווילנה ולאחמ"כ בבית מדרשו של רבי ישראל סלאנטער שבקובנה, שמינהו להגיד שיעור בפני התלמידים בהיותו בן 15 בלבד.

בשנת תרט"ז נישא לבתו של הגאון רבי אברהם יצחק נבייזר שכיהן כמו"צ בקובנה, בשנים הבאות קיבל הצעות שונות לעלות על כס הרבנות וסירב להן עד לשנת תרל"ד בה התמנה לכהן כרבה של סלבודקא, לאחר חצי שנה התמנה לכהן כרבה של קלם והקים בה ישיבה, בשנת תרמ"א עלה על כס רבנותה של טעלז וקיבל לידיו את הנהגת הישיבה שהתפתחה להפליא תחת הנהגתו.

רבינו השקיע את מיטב כוחותיו וכישוריו בתפקידו בישיבה, ודרש בפני בני העיר על חשיבות השמירה על כבודם של בני הישיבה, והוא נודע כאחד מאבות "שיטת ההבנה" בלימוד אשר הדגישה והתרכזה את הבנת יסודות הסוגיא, כמו"כ היה הראשון שנשא את שיעוריו לפי נושאים ולא על סדר הגמרא. בשנת תר"ע נסע ללונדון  לאיסוף כספים לאחר שבניין הישיבה נשרף כליל, הסתלק שם לבית עולמו, וובה נקרב לאחר מסע הלוויה שמנה אלפי איש.

אופן מסירת השיעור בישיבתה הגדולה של טלז היה מיוחד במינו, למין הרגע שפתח ראש הישיבה את פיו תיכף היה קופץ אחד מהתלמידים ומקשה את קושייתו, רעהו לעומתו היה מתנשא להשיב דבר, השלישי היה מוכיח את הדברים וכן הלאה. וכל אותו הזמן היה ראש הישיבה משתתף עמהם מתוך הנאה צרופה. אחר זמן היה משתרר שקט וראש הישיבה היה ממשיך בדבריו, עד לפעם הבאה. תיאור חי ומרגש נותר מתלמידו הגדול של רבינו הלא הוא מרן הגרי"ש כהנמן - הרב מפוניב'ז: "כשהיה רבי אליעזר משמיע שיעור בישיבה היתה הישיבה משולה לים גועש וסוער, ... אולם הישיבה נראה היה אז כשדה קרב, הבחורים שפניהם משולהבות אצים רצים אל הבימה הקטנה שעליה עמד ראש הישיבה ומנסים לפרק את הבנין שהעלה הרב, אבל רבי אליעזר ברוב חריפות ובקיאות דוחה את ההתקפות... וכקברניט מנוסה נשאר ליד ההגה כדי להוליך את ספינת חידושיו בלב ים סוער..."

באחת הפעמים, הוסיף הרב כהנמן וסיפר, החליטו הבחורים שלא להפסיק את רבם באמצע דבריו, לאחר כעשר דקות בהם דיבר רבי אליעזר ללא שום הפרעה, הפסיק לפתע את שיעורו וירד מהבימה באומרו "אינני רגיל להשמיע שיעור בבית העלמין..."

מפרט: [6] דף, 18 / 11.5 ס"מ.

מצב: טוב מאוד.