מכתב קודש בכתי"ק מהרה"ק רבי משה פאנעט מדעעש זי"ע בענין האווזות המשונים שהובאו למזרח אירופה עם דעת הגה"ק ...

מכתב קודש בכתי"ק מהרה"ק רבי משה פאנעט מדעעש זי"ע בענין האווזות המשונים שהובאו למזרח אירופה עם דעת הגה"ק משינאווא זי"ע ועוד. דעעש, תרנ"א.

מכתב קודש חשוב ובעל ערך היסטורי בעצם כתי"ק של הרה"ק רבי משה פאנעט מדעעש זי"ע מגדולי צדיקי דורו והממשיך בקודש בשושלת המעטירה - דעעש, בנו של ה'מעגלי צדק' ונכדו של ה'מראה יחזקאל' זי"ע.

תוכן: המכתב עוסק בפולמוס המפורסם באווזות המשונים בגדלם ואשר הובאו למזרח אירופה ולא היה מסורת לגבי אכילתן וכשרותם. נחלקו גדולי האחרונים בענין זה, האם מעבר לסימנים נצרך גם מסורת אכילה בקרב ישראל במשך הדורות, והאם השתנות בגדלם זה שינוי מהמסורת.

[ראה ע"כ בשו"ת מהריא"ץ יו"ד סימנים לד, לה, לו. דעת הגה"ק משינאווא בספ' (בנו רבי נפתלי), 'אילה שלוחה' בהקדמה עם דברים ברורים לאסור, וראה עוד ברבעון 'צפונות', גליון יד עמוד קה].

לפנינו מכתב תשובה שכתב רבינו להגאון רבי משה חיים ליטש רוזנבוים אב"ד שאמלוי על שאלתו בענין העופות וכנראה על השמועה שהוא מתיר.

רבינו נחרץ בתשובתו לאיסור ואף מוסיף ששאל את דעתו של ידידו ורבו הגה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא ואף הוא אוסר.

רבינו כותב את השתלשלות הדברים, "ומעולם לא עלה בדעתי להתיר הבר אווזות עד אשר נדע מסורה עליהם", רק איזה שוחטים מגלילותי אשר הוציאו עלי הקול הזה".

רבינו מוסיף, "וליתר שאת שאלתי את כ"ק רבינו הגה"ק אבד"ק שינאווא.. והשיב לי ג"כ כנ"ל –[לאסור].

בשולי המכתב מוסיף רבינו בעצם כתי"ק עוד מס' שורות חשובות בענין הפולמוס כדלהלן:

רבינו מעלה עלי גליון מעשה שהיה, "בעל הבית אחד מפה, היה אצל הגאון המפורסם מו"ה יהושע אהרן צבי ווינברגער אב"ד מארגרעטן [בעל השו"ת מהריא"ץ תלמיד מרן החתם סופר ומגדולי וחשובי הרבנים בהונגריה], וסיפר בכאן שבא לפני הרב הנ"ל שאלה על הבר אווזות מהרב הצדיק רבי זאב [וואלף] מהאניאד [אב"ד ואדמו"ר בהאניאד, ראה להלן], וציוה לאחד שיביא לפניו בר אווזא כי לא ידע אותו, וכשראה אותו, היתר בלי שום פקפוק. והשבתי כי בכאן צריכים לשמוע לי, ות"ל יתברך אין שוחטים בשום אופן, ואם מעלתו ירצה לכתוב להרב הצדיק ממארגרטען, אבקש להודיעני מה שהשיב לכבודו הצדיק הנ"ל". 

כאמור בקטע דלעיל, הגאון המהריא"ץ היתר בלי פקפוק לאחר שנשאל מאת הגה"ק מבאניאד, וביקש להביא לפניו את הבר אווזא בכדי לבדקו והתירו, אך רבינו מדעעש לא הסכים להתירו בגלילותיו ואף הביא את דעתו של הגה"ק משינאווא לאסור ולא הרשה בעירו דעעש וגלילותיו שבמחוז רומניה במדינתו לשוחטן.

רבינו אף מוסיף ומבקש מאת רבה של שאמלוי לספר למהריא"ץ את דעתו של הגה"ק משינאווא וישמח לקבל את תגובתו. 

[ברבעון 'צפונות', הנ"ל מופיע 2 מכתבים בעניין הבר אווזות בתאריך זה בשנת תרנ"א ובו מכתבו של הרב משאמלוי וכן מכתב תשובתו להיתר של המהריא"ץ בנוסף למה שמופיע בספרו חלק יו"ד סימן ל"ד ואילך]. 

הרה"ק רבי משה פאנעט אב"ד דעעש (תר"ג-תרס"ג) צדיק ובעל מופת ומחשובי האדמורי"ם בחבל רומניה והגלילות. בנו וממלא מקומו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעעש בעל המעגלי צדק ובן בנו של הגה"ק בעל המראה יחזקאל אב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגען. משנת תרמ"ה כיהן כרב ואדמו"ר בדעעש, ואלפים קיבלו את מרותו. קיבל בחסידות מהדברי חיים מצאנז ושבחו מפיו, ורבי אברהם יהושע מנאסויד העיד עליו שהוא בעל רוח הקודש. כיהן גם בנשיאות כולל זיבנבירגען ונשא בעול צרכיו במסירות גדולה.

הגאון רבי מוזס-משה חיים הלוי ליטש-רוזנבוים (תרכ"ד-תש"ג). תלמיד השבט סופר ועוד ומחשובי רבני הונגריה. נולד בפרשבורג לאביו רבי גרשון ליטש-רוזנבוים אב"ד טאליא תלמיד הכתב סופר בן הגאון בעל "מתא דירושלים" תלמיד החתם סופר. חתן רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש. כיהן ברבנות עיר שאמלוי קליינוורדיין. היה דבוק בצדיקי הדור בעל ייטב לב מסיגעט והרה"ק משינאווא. היה בקי בשפת המדינה ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לחבר משנה בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי. מחבר הספר "לחם רב" על התפילות, לוית חן על משלי ועוד. על דמותו ופעליו נכתב הספר 'הצדיק מקליינוורדיין'.

הגאון הצדיק רבי אהרן יהושע צבי ווינברגר אב"ד מארגרטען (תקע"ה-תרנ"ד). תלמיד מרן החתם סופר. היה חביב מאוד בעיני רבו החתם סופר שאהבו אהבת נפש והעיד עליו שהוא "מלא וגדוש בגמרא ובסברא" (ראה הקדמת שו"ת מהריא"ץ). "נודע בשערים ומפורסם בעולם גדולתו וצדקתו עוד מימי מרן החתם סופר" (לשון בעל 'לבושי מרדכי'). במשך כמה שנים למד בצוותא עם בנו בעל 'כתב סופר'. שבחו מפי גדולי דורו. שימש שנים רבות כרבה של מארגרטען. ספריו המפורסמים: שו"ת מהריא"ץ ו'ליקוטי מהריא"ץ'.

הרה"ק רבי זאב וואלף גאלדבערגער אב"ד הוניאד. בנו של הרה"צ רבי ברוך מנאנאש מחסידי אשוואר ונכד הרה"ק המפורסם רבי זאב וואלף גאלדבערג אב"ד ראצפארט. נשא את בתו של רבי אברהם ישכר לייכטאג אב"ד רעדים. כיהן בעצמו ברבנות ובאדמורו"ת ורבים הסתופפו בצילו. ספגן גדול. ובעל צדקה וחסד לרוב. מגדולי חסידי ה'דברי חיים' מצאנז ובנו הגה"ק משינאווא זי"ע. נסתלק בשנת תרע"א. נכדו בן בתו – הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצוק"ל גאב"ד העדה החרדית בירושלים ת"ו.

מפרט: [1] דף. כתב יד סופר וחתימתו הק', חלקו השני של המכתב – כולו בעצם כתי"ק. מידות: 20\15 ס"מ. 20 שורות. מצב טוב מאוד.