|
LOT 51:
Sefer Beit David on Misnayos - Amsterdam 1739 - COMPLETE SET Commentary on the Mishnah and its ...
more...
|
|
|
Start price:
$
100
Buyer's Premium: 25%
More details
VAT: 18%
On commission only
|
Sefer Beit David on Misnayos - Amsterdam 1739 - COMPLETE SET
Commentary on the Mishnah and its commentators by Rabbi David Chaim Corinaldi. First Edition. Amsterdam, 1739.
///////////////////////////////////////////////////////////////////////
ספר בית דוד, פירוש על המשניות, עם פירושי רבינו עובדיה מברטנורא, תוספות יו"ט ועוד פוסקים ומפרשים מפורסמים מאת רבי דוד חיים קורינאלדי מאיטליה. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד.
עם הסברים גיאומטריים ושרטוטים להסברת משניות במסכת כלאים, עירובין, ראש השנה וסוכה.
חורים ונקבי עש בתחילת הספר ובסופו.
הספר שלם ובו שני חלקים, אולם שער החלק הראשון חסר ובמקומו נכרך בתחילת הספר שער חלק שני.
הספר "בית דוד" (אמסטרדם תצח-תצט) כולל הערות על המשנה ועל גדולי מפרשיה ובהם, פירושי רבי עובדיה מברטנורא, התוספות יום טוב, "קול הרמ"ז" לרבי משה זכות ו"מים חיים" לבעל פרי חדש.
הספר זכה להסכמות מגדולי חכמי איטליה פולין ואשכנז. לקט מחידושי "בית דוד" נדפס בספרי המשניות הנפוצים במדור 'תוספות אנשי שם'.
היו שטענו כנגד הספר בית דוד שהוא גנבה ספרותית ממחבר אחר, אולם רבי יצחק למפרונטי, בעל "פחד יצחק", יצא להגנתו.
הערות המחבר מתאפיינות לעיתים בתקיפות, ולכן זכו לביקורת חריפה מאת אחד מחכמי דורו, הגאון רבי דוד פארדו בספרו על המשנה "שושנים לדוד" (ונציה תקי"ב), בו הרבה להשיג על דברי ה"בית דוד". הפולמוס עורר מתח בין אישים אלו, וחכמי ונציה טרחו להשכין שלום ביניהם. ואכן, בהקדמת החלק השני של ה"שושנים לדוד" התנצל הרב דוד פארדו בפני בעל "בית דוד" על חריפות סגנונו בחלק הראשון, והוסכם על התחייבות הדדית שלא לקנטר זה את זה
הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים. הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך יסורים קשים", היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד", שם מופיע "קונטרס הצורות", ובו משפטים בגאומטריה שידיעתם נחוצה להבנתם המשנה. היה חתנו של רבי יצחק פאציפיקו, מרבני ונציה, מחבר השו"ת "משפט שלום".
בהיותו ברוויגו חיווה דעתו על צורת האות ו' במילה "שלום" בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב). לדעתו (על פי דברי התלמוד הבבלי) ו' זו צריכה להיות קטועה ולא בצורת ו' רגילה, ובכך פסל את רוב הספרים שהיו באותה עת ברוויגו. הדבר עורר פולמוס נרחב בין חכמי רוויגו, שהתגלגל גם לוונציה והוכרע לאחר כעשר שנים על ידי הרב אריה ליב מאמסטרדם, שפסק כנגד דעת הרב קורינאלדי.
