יהושע נוישטיין (פולין / ישראל, 1940-), ליטוגרפיה מיוחדת במינה עם קיפולי נייר (היצירה נפתחת כאקורדיון). הפקה מיוחדת ...

יהושע נוישטיין (פולין / ישראל, 1940-), ליטוגרפיה מיוחדת במינה עם קיפולי נייר (היצירה נפתחת כאקורדיון). הפקה מיוחדת כהוקרה לזכרו של הצייר צבי מאירוביץ'. מופשט. 65X53ס"מ כשפתוח, חתום וממוספר 21/75. יהושע נוישטיין נולד בשנת 1940 בדנציג, גרמניה (כיום פולין). בין השנים 1948-1940 נדד עם משפחתו בין רוסיה, אוזבקיסטן וקזחסטן שבברית המועצות, לאוסטריה. בשנת 1951 היגר עם משפחתו לניו-יורק, ארצות הברית, שם למד במשך 5 שנים בישיבה חרדית ובישיבה יוניברסיטי. בסוף שנות החמישים של המאה ה-20 החל ללמוד אמנות. בשנת 1964 נוישטיין עלה לישראל. בשנת 1978 התמנה לראש המחלקה לאמנות בבצלאל, אולם התפטר כעבור שלושה חודשים. ב-1979 שב לניו-יורק. פועל בישראל ובארצות-הברית בשלהי שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 נוישטיין היה דמות מרכזית בקהילת האמנים הישראלית ואחד מחלוצי האמנות המושגית בישראל. בין עבודותיו המוקדמות הידועות הוא "פרויקט נהר ירושלים" (1968), הנחשב לעבודת האמנות המושגית הראשונה שנוצרה בישראל. במהלך שנות ה-70 הרבה נוישטיין לעסוק במדיום הרישום בצורה ביקורתית. עבודותיו חקרו את פעולת הרישום והסימון, תוך שימוש באמצעים אמנותיים כגון מחיקה, שימוש בסטנסילים וקריעה וקימוט נייר. בשנות ה-90 החל ליצור מיצבים גדולי ממדים העוסקים בנושאים כגון זכרון והיסטוריה. בין יצירותיו הידועות "המכחול הטעון של קורבה" (1970), "הדלת של ויטגנשטיין" (1970), סרט הוידאו "מחיקות" (1973-1) וסדרת העבודות "שדות מגנטיים" (1993-4). מתוך מרכז המידע לאמנות ישאלית, מוזיאון ישראל.