סידור הקבלה הראשון!!! ספר סגולה! "ואשר שת לבו לזאת להתפלל מתוך האי סדרא... תפלתו ריקם אינם חוזרות". סדר התפילה עם ...

סידור הקבלה הראשון!!! ספר סגולה! "ואשר שת לבו לזאת להתפלל מתוך האי סדרא... תפלתו ריקם אינם חוזרות". סדר התפילה עם כוונות האר"י. זאלקווא, תקמ"א [1781].

"ואשר שת לבו לזאת להתפלל מתוך האי סדרא... תפלתו ריקם אינם חוזרות".

(מנוסח שער הסידור)

סדר תפילות לכל השנה משולב עם כוונות האר"י. הסידור הקבלי הראשון שבו נדפסו כוונות האר"י בשלמות - משולבות בסדר התפילה, והסידור הראשון כמנהג אשכנז על פי נוסח ספרד החסידי הידוע ("הודו" לפני "ברוך שאמר", "נקדישך", "כתר" וכדומה).

סידור זה הוא ראשון לסידורי המקובלים הידועים שנדפסו במזרח אירופה, והוא קדם לסידור רבי אשר (לבוב תקמ"ח), סידור רבי שבתי (קוריץ תקנ"ה) וסידור רבי קאפיל (סלאוויטה תקס"ד).

חשיבותו וייחודו של סידור האר"י זולקווא תקמ"א

1) על חשיבותו העיקרית של הסידור עמד המקובל הגדול רבי משה אוסטרר, ראש מקובלי הקלויז בבראד. בהסכמתו לסידור הוא מסביר, שעל אף שנדפסו כוונות התפילה בספר 'משנת חסידים', הן נדפסו או בפני עצמן או בתחתית הדף "שלא במקום נוסח התפילה", דבר המכביד על הכוונות בשעת התפילה. מה שאין כן כאן, הן משולבות לראשונה בגוף המילים של נוסח התפילה, וכך ניתן להתפלל ברציפות ותוך כדי התפילה לכוון את הכוונות הרצויות.

2) סידור זה הוא ראשון לסידורי המקובלים הידועים שנדפסו במזרח אירופה, והוא קדם לסידור רבי אשר (לבוב תקמ"ח), סידור רבי שבתי (קוריץ תקנ"ה) וסידור רבי קאפיל (סלאוויטה תקס"ד).

3) הסידור התקבל מאוד בקהילות החסידים, וגדולי תלמידי הבעל שם טוב וחסידיהם התפללו מתוכו.

סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 424

עותק חסר. במקור [7], קמד, קמג-קצב, לפנינו חסר 2 דפים הראשונים. מד-עו. קיח-קכא, קעח-קצב. מצב בינוני גרוע. חלק מהדפים מושלמים מעותקים אחרים. כל דפי הספר בחלקם העליון בצד ימין פגומים לפעמים עם חיסרון קל בטקסט. כתמים. מעט נקבי עש. כריכה ישנה.