"מגילת היסוד" של בנין ה"תלמוד תורה" בעיירה אלכסנדר - בחתימת האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר ואחיו הקדושים - ...

"מגילת היסוד" של בנין ה"תלמוד תורה" בעיירה אלכסנדר - בחתימת האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר ואחיו הקדושים - אלכסנדר, תרצ"ב
דף בכתב-יד, "מגילת היסוד" של בנין ה"תלמוד תורה" בעיירה אלכסנדרוב (אלכסנדר), בחתימת יד קדשם של האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר, אחיו רבי יעקב שמחה בונים דנציגר ורבי אברהם חיים דנציגר, רבני ונכבדי העיירה. אלכסנדרוב (אלכסנדר; Aleksandrów Łódzki, פולין), תרצ"ב [1932].
בראש הדף נכתבה הכותרת: "למען כבוד ועוסקים ולמדיה", ולאחר מכן נכתב: "יום ראשון לסדר אתם נצבים היום [...] שנת תרצ"ב לפ"ק. אנחנו יושבי עיר אלכסנדרוב נאספנו היום להתחלת הבנין בית תלמוד-תורה יעזרנו הש"י שנזכה לגמרה בכי טוב בזכות המצוה יגין על כל העוסקים [...] שיתברכו בכל טוב והצלחה רבה בכתיבה וחתימה טובה [...]".
בראש החותמים חתם רבי "יצחק מנחם מענדל בהרה"ק זצללה"ה זי"ע" - האדמו"ר בעל "עקדת יצחק" מאלכסנדר. אחריו חתם גיסו רבי יצחק מאיר [זינגר] אב"ד העיר אלכסנדר, ואחריו חתמו שני אחיו של בעל ה"עקדת יצחק": רבי "יעקב שמחה בונם בהרה"ק זצ"ל זי"ע ועכי"א" ורבי "אברהם חיים בהרה"ק זצ"ל". אחריהם חתמו מורי הצדק של העיירה ונכבדים נוספים.
לפי עדותו הכתובה של הרב ישראל יוד (מצורפת) הגיע דף זה לידיו באורח פלאי: בחודש אייר תשמ"ח יצאה קבוצה מטעם עיריית בני ברק להשתטח על קברי צדיקים בפולין. ביום ראשון י"ד אייר, הגיעה הקבוצה לעיירה אלכסנדר ופנתה להשתטח על קברי הצדיקים במקום. בצאתם מבית הקברות המתין להם גוי-מקומי ובידו פיסת נייר הכתובה בלשון הקודש. הגוי סיפר כי מצא את הדף בתוך בקבוק שהיה מוטמן באדמה בסמוך למקווה של העיירה, לאחר שהרסו את מבנה המקווה. הרב יוד מיהר לרכוש את הדף מהגוי, וכשקרא את הדף התברר לו שזו "מגילת היסוד" שלפנינו.
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר (תר"ם-תש"ב), מגדולי האדמורי"ם בדורו. התחנך על ברכי סבו מייסד השושלת רבי יחיאל מאלכסנדר (שהיה גיסו של רבי ישראל ניסן מקבל המכתבים), אצל דודו רבי ירחמיאל ישראל יצחק בעל "ישמח ישראל", ואצל אביו האדמו"ר רבי שמואל צבי מאלכסנדר בעל "תפארת שמואל".
בשנת תרפ"ד הוכתר לאדמו"ר, לאחר ששבעים [!] רבנים מחשובי רבני פולין שהיו מחסידי אביו, בקשו ממנו להמשיך את שושלת ההנהגה. בזמן הנהגתו גדלה קהלת חסידי אלכסנדר בפולין ומנתה עשרות אלפי יהודים. הקים יחד עם אחיו רבי אברהם חיים דנציגר רשת ישיבות גדולה, "בית ישראל", לזכר דודו האדמו"ר בעל "ישמח ישראל". נהרג בשואה הוא ואחיו, עם ילדיו ונכדיו ושאר משפחתו, ולא נותר מהם שריד, הי"ד. לאחר השואה התקבצו שרידי חסידי אלכסנדר והכתירו לאדמו"ר את בן דודו רבי יהודה משה טהיברג. שרידי תורותיו לוקטו ע"י שרידי חסידים ונדפסו בספר "עקדת יצחק".
דף, 31.5 ס"מ. כתמים, בלאי וקרעים. משוקם. נתון בתוך קופסת עור מפוארת במיוחד, עם חלונית ייעודית שקופה, ושלושה דפי קרטון מחופים עור, מעוטרים בהטבעות זהב, עליהם מודבקות תמונות של האדמו"ר מאלכסנדר ועוד (מידות הקופסה: 45X33 ס"מ).