מכתב הסטייפלר – הכנות לחתונת רבי חיים קניבסקי ודברי תורה – בני ברק, סיון תשי"א – "...ומשכירים הבית לנו לאהבת התורה ...

מכתב הסטייפלר – הכנות לחתונת רבי חיים קניבסקי ודברי תורה – בני ברק, סיון תשי"א – "...ומשכירים הבית לנו לאהבת התורה, השי"ת ישלם גמולם בזה ובבא"

מכתב ארוך (2 עמודים גדולים, 63 שורות), בכתב-יד-קדשו וחתימתו של הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") בעל ה"קהילות יעקב". בני ברק, "יום ה' קרח" [כ"ד סיון] תשי"א [1951].

נשלח אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בתקופת האירוסין של בנו הגאון רבי חיים קניבסקי עם הרבנית בת שבע, בתו הגדולה של הרב אלישיב (האירוסין היו בל"ג בעומר תשי"א, והחתונה היתה בחודש כסלו תשי"ב). במכתב מספר הסטייפלר כי שילם דמי-מפתח לשכירות הדירה שמצא עבור הזוג הצעיר: "...הנני להודיע כי תהלה להשי"ת זכינו לשכור דירה נאה עבור הזוג שיחיו לאוי"ט, פה בני ברק קומה שני'[ה] חדר יפה עם מטבח וחדר אמבטי'[ה] ושאר דברים... באמת הדירה שוה כפלים ויותר, הבעה"ב היה יכול ליקח אלף ל"י מיד, אבל המה מיקירי קרתא חובבי תורה למאוד ומשכירים הבית לנו לאהבת התורה, השי"ת ישלם גמולם בזה ובבא".

בהמשך המכתב הוא כותב בדברי תורה בסוגיות שונות, עליהן דן עמו הגרי"ש במכתב קודם (ביעור חמץ שנעשה נותר, "נשפך הדם", ומעילה באכילה בדבר שאינו-שוה-פרוטה).

בחתימת המכתב מברך הסטייפלר את המחותנים ואת "הכלה המצויינת": "והנני חותם בכל חותמי ברכות למעכ"ת עם המשפחה הכבודה שיחיו, ובפרט להכלה היקרה המצויינת שתחי' לאוי"ט, הדו"ש באה"ר המצפה לחסדי השי"ת המרובים, יעקב ישראל קניבסקי".

הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.

שידוכיו של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב) עם הרבנית מרת בת שבע קניבסקי (תרצ"ב-תשע"ב), בתו הבכורה של הרב אלישיב, נעשו בעצת דודו ה"חזון איש", שאמר שהיא באמת "בת תלמיד חכם" הראויה לו. לימים סיפר הגרי"ש אלישיב כי כשנסע בשעתו אל ה"חזון איש" להתייעץ על עניין השידוך המוצע, הפליג ה"חזון איש" מאד בשבח החתן המיועד, ואף התבטא כי ר' חיים עתיד להיות גאון מפורסם בבקיאותו כמו הגאון הרוגוצ'ובר. כאשר סיפר זאת הגרי"ש אלישיב לאחר עשרות שנים, הוסיף ואמר כי באותו זמן נראו לו דברי מרן החזון איש כגוזמה של שבחים הנאמרים בעת שידוך, אך כיום אנו רואים – אמר הגרי"ש – שמילה אחת מדברי החזון איש לא שבה ריקם.

יש לציין כי אביו של ר' חיים – ה"סטייפלר" – העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות והזכרת שמות לתפלה ולברכה, ואף היה שולח אנשים להתברך מפי כלתו הרבנית בת שבע קניבסקי, שכן היא בתם של קדושים. לימים נתפרסם כוחה הגדול, ורבים נושעו מתפילותיה וברכותיה. אלפי נשים צבאו על פתחה של הרבנית בת שבע, לקבל ממנה עידוד, עצה ותושיה.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. כתוב משני צידיו (63 שורות בכתב-יד קדשו). מצב טוב. קמטים וסימני קיפול.

המכתב שלפנינו נדפס בבמות שונות, בהן המאסף "ישורון" (כרך כח, ניסן תשע"ג, מדור לזכרו של הגרי"ש אלישיב, עמ' שיא-שיב).