כתב-יד, חיבורו האבוד של רבי אריה לוין על משניות מסכת כלים – ירושלים, סוף שנות התר"ע בקירוב

כתב-יד, חיבורו האבוד של רבי אריה לוין על משניות מסכת כלים – ירושלים, סוף שנות התר"ע בקירוב
כתב-יד, חיבור עם פירוש שיטתי על משניות מסכת כלים מסדר טהרות, מאת הגאון "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. [ירושלים, סוף שנות התר"ע בקירוב].
כתיבה נאה ומסודרת, בשני טורים. בשולי העמודים, מדור ציונים "מקור נאמן", בו נרשמו מראי מקומות למקורות הפירוש. בראש הכרך הקדמה בת ט"ו פרקים על כללי ודיני טומאה וטומאת כלים (תחילת ההקדמה חסרה, והיא מתחילה באמצע סימן ב'). לאחר ההקדמה מופיע הפירוש המפורט על סדר המשניות, עד אמצע פרק כ"ד. כתיבת החיבור נקטעה באמצע הפרק (באמצע משפט) ונשארו דפים ריקים בסופו [כפי הנראה, המחבר לא הספיק להעתיק את המשך החיבור מהטיוטות אל חיבורו המסודר].
כרך זה שלפנינו לא נדפס ונחשב מהכרכים האבודים של חיבורו המקיף של רבי אריה לוין על כל ששה סדרי משנה. אצל צאצאיו בני המשפחה (ממשפחת יעקובוביץ) נותרו רק כתבי היד של הפירוש לארבעה הסדרים האחרים: מועד, נשים, נזיקין וקדשים. הכרך על סדר זרעים, נאבד כנראה עוד בימי חייו של רבי אריה (ראה במבוא לספר "משנת אריה", ירושלים תשע"א, עמ' 10). בחיבורו על מסכת מגילה (משנת אריה, מועד ב, עמ' שצז) כותב רבי אריה, שהוא עתיד לפרש גם את סדר טהרות, והנה לפנינו מתגלה הכרך על משניות מסכת כלים, שהיא המסכת הראשונה מסדר טהרות.
בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו חמשה כרכים מהספר "משנת אריה", על סדרי מועד, נשים ונזיקין, על ידי "הועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין" בראשות בנו הגאון רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל. קטעים מהפירוש על מסכת אבות כבר נדפסו קודם לכן בספר "ר' אריה היה אומר" (ירושלים-מבשרת ציון, תשנ"ז).
חיבור זה נתחבר ע"י רבי אריה, בסוף שנות התר"ע בקירוב. בסוף הפירוש לאבות ציין המחבר את התאריך "עש"ק לס'[דר] ויהי רעב בארץ שנת תרע"ו". היה זה בעיצומן של שנות הרעב הקשות בימי מלחמת העולם הראשונה. המצב בירושלים היה חמור ואלפי אנשים נספו ברעב באותה עת, ביניהם גם שתי בנותיו של רבי אריה שלא שרדו את הרעב הקשה ר"ל, ובה בעת הוא היה יושב ושוקד על כתיבת הפירוש הענק הזה ואורג את מחברתו הנאדרת הזו (על פי ההקדמה לספר "משנת אריה", ירושלים, תשע"א).
החיבור נכתב בשיטתיות על כל משנה ומשנה. המחבר מתייחס לכל קטע הטעון בירור להבנת לשון המשנה ודיניה, ועוסק בכל השאלות העולות בפשט המשנה. הוא מברר גם את הדרך בה מעמידה הגמרא את ה"אוקימתות" בדברי כל משנה. דגש מיוחד ניתן בפירוש להבנת לשון המשנה מדוע נכתבה בלשון זו ולא באחרת? מה טעם ייתורי הלשון לכאורה? וכעין זה רבות. לצורך כך הירבה המחבר להביא ממפרשי המשנה כולם, וכן ממהלך הגמרא דרך פירושי רש"י ותוספות, דברי הראשונים ועד פירושי האחרונים. בדבריו משולבים דבריהם של חיבורים רבים בתוספת נופך משלו. לעיתים מתמצת הוא את דברי המחברים בלשונו הוא (על פי ההקדמה הנ"ל).
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא. נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל.
רבי אריה ה"צדיק הנסתר" הסתיר את גדלותו בידיעת המשנה ובלימודה, ולמרות חיבורו הענק על ששה סדרי משנה, כתב בצוואתו בענוותנותו המופלגת: "...שאינני בקי אפילו פרק במשניות כראוי...". איש מתלמידיו ומקורביו לא ידע על חיבור מקיף זה מפרי עטו. רק בערוב ימיו הוא מסר לנכדו הגאון רבי אלחנן יעקובוביץ (מחסידי חב"ד) את מחברות כתבי היד על ארבעת הסדרים. לאחר פטירת ר' אריה החל נכדו הנ"ל (בעצת רבו האדמו"ר מליובאוויטש) לערוך את הפירוש החשוב הזה, אך הוצאתו לאור התעכבה שנים רבות, ורק בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו שלושה חלקים מן החיבור. הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בהסכמה לספר "משנת אריה", כותב על חמיו המחבר: "חמי הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, אשר לרוב ענותנותו הצניע והסתיר גדלותו בתורה...".
78-3 דף כתובים (חסרים 2 דפים בתחילת החיבור). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים והדבקות נייר דבק במספר דפים. קרעים קלים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. דף [3] עם קרעים חסרים (משוקם בהדבקת נייר). כריכה חדשה.