פנקס דרשות ורשימות – רבי אריה לוין "הצדיק הירושלמי" – רשימה מעניינת על ביקור אסירי המחתרות בבית הכלא הבריטי עם ספר תורה

פנקס דרשות ורשימות – רבי אריה לוין "הצדיק הירושלמי" – רשימה מעניינת על ביקור אסירי המחתרות בבית הכלא הבריטי עם ספר תורה
פנקס מעניין בכתב-ידו של "הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין. [ירושלים, תש"ט בקירוב].
פנקס בפורמט קטן, הכולל רשימות וראשי פרקים לדרשות. בפנקס שתי רשימות ארוכות – טיוטות (שונות אחת מהשניה) לדרשה במסיבת הודאה ל"אסירי ציון", לוחמי המחתרות שישבו בתי הכלא של ממשלת המנדט הבריטי. רבי אריה כותב כי אמנם דין ההודאה לאסיר המשתחרר, שאמרו חז"ל "ארבעה צריכין להודות", הוא "דוקא בעת שהוא יוצא, אבל אח"כ אין דין כזה. בכל זאת אנחנו מוצאים כמה שציוו אפילו לדורות אחריהם, לעשות מסיבת מרעים ביום השנה שקרה להם איזה נס, כמו התוי"ט...".
באחת הרשימות מספר רבי אריה ברגש רב על ביקורו הראשון בבית האסורים, עם ספר תורה בידו: "זכרון קודש אשר יישאר בלבי כל ימי, אף אם אלף שנים אחי'[ה], בפעם הראשונה אשר הלכתי אליכם וס"ת בזרועי דבוק ללבי, שמתי לב אל המסילה אשר הלכתי... רָטַבְתִּי את המעיל בדמעות, והרגשתי בכל רמ"ח אברי, אשר קב"ה ואורי' [קודשא בריך הוא ואורייתא] עמכם בצרה, כי צערכם זה צער הכלל... חיל[ו]ל כבוד ישראל... כשהגעתי שמה אל השער, בידי הימין חבקתי הס"ת ללבי ובידי השמאלית געוויסט [=ניגבתי] הדמעות, והנה עו"ד קריצמן רץ לקראתי לקבל ממני הס"ת, אמנם אחזתיה ולא אַרְפֶּנָה, וּבְהַגָשָׁתִּי אליכם סִפַּרתי לכם בהתרגשות... מה שאמר בעל התניא בשעה שישב בפ"ג [בפטרוגרד, בבית האסורים], גם כי אלך... כי אתה עמדי – עמו אנכי בצרה, ועתה ב"ה אני משתתף עמכם במסיבת הודאה... לא רק ממעצר לחירות, רק משיעבוד לגאולה אחרי כל המאורעות, אשר ב"ה פעמי הגאולה נראית בעליל בכל תקפה, אם כי יש עוד הרבה מה לקוות, עיר אלוקים מושפלת עד היסוד... והר הבית מְשׁוֹמָם... ואני בהיותי בחומ"פ בהר ציון ראיתי שוקלין [שועלין?] יוצאים מהב"י [מהר בית יי'?], בטח תתקיים נבואתו של זכרי'[ה] לבנין עי"ק [עיר קדשנו] בקיבוץ בנ"י [בני ישראל] לשמחה ובבנין בית מקדשנו, ומלאה הארץ דעה".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נהג לבקר בקביעות את האסירים בבתי הכלא הבריטיים, על מנת לעודד את רוחם, ונודע כ"רב האסירים". דמות נערצת על כל שכבות הציבור בארץ ישראל: חרדים, דתיים ומסורתיים, בהם רבים מאנשי חרות (אנשי הלח"י והאצ"ל) שעמדו עמו בקשר עוד מימי המחתרות שלפני קום המדינה. כל אחד ואחד מצא אצלו אוזן קשבת ואהבת ישראל אמיתית.
חותמות "תלמוד תורה הכללית – עץ חיים – בעה"ק ירושלם תובב"א – נוסד בשנת תר"א" [הת"ת בו עבד רבי אריה כמפקח ראשי]. בדף 2 אישור בכתב ידו של רבי אריה, ובחתימת אחד המלמדים בת"ת, על קבלת משכורתו בחודש אב תש"ט.
פנקס, [9] דף (למעלה מ-12 עמ' כתובים). 10 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. בלאי רב. כתמי רטיבות ועובש וכתמי חלודה. אחד הדפים מנותק. דף נוסף רופף. ללא מעטפת.