שני פריטים מאת האדמו"רים רבני משפחת אבוחצירא זיע"א

שני פריטים מאת האדמו"רים רבני משפחת אבוחצירא זיע"א
א. הקדשה נדירה בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זיע"א על ספרו של דודו האדמו"ר הקדוש רבי דוד אבוחצירא הי"ד.
שכל טוב – דרשות והספדים, וחידושים לתורה נביאים וכתובים על דרך הדרש והסוד. מאת האדמו"ר הקדוש רבי דוד אבוחצירא זיע"א המכונה בפי כל יהודי מרוקו "עטרת ראשנו" הי"ד. ירושלים, תרפ"ג. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לבית הדפוס והוצא לאור מתוך כתב היד לאחר פטירת המחבר על ידי אחיו, האדמו"ר הקדוש רבנו ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" זיע"א, כמבואר באריכות בהקדמתו לספר.

הספר מעוטר בהסכמותיהם הנלהבות של רבני מרוקו: רבי יחיא אדהאן, רבי משה אתורג'מן ורבי מכלוף פצ'יצ'א; רבני טבריה: רבי אליהו ילוז, רבי יעקב ואעקנין ורבי יעקב חי זריהן; ורבני ירושלים: רבי שמעון אשריקי, רבי אליהו לעג'ימי ורבי יעקב בן עטר.

בעמוד הריק שלאחר ההסכמות וההקדמות, הקדשה כתובה כולה בכתב יד קודשו של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר אבוחצירא זיע"א. ההקדשה מיועדת לגביר רבי ציון מרציאנו. כתובה בלשון מליצית ובחרוזים.

הגאון הקדוש רבי מאיר אבוחצירא, בנו הגדול של האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא ה"בבא סאלי" זיע"א, גאון מקובל וקדוש, בעל מופת ופועל ישועות. נודע בכינויו "בבא מאיר".

משחר ילדותו שקד בתורה בהתמדה עצומה. בצעירותו היה מתבודד בעליית הגג בבית הוריו ועמל שעות רבות בש"ס ובמפרשיו, בספרי ההלכה והשו"ת, וכולם היו נהירים לו כשמלה. היה מצטט בציטוט מדויק מכל דברי ה"שב שמעתתא", "קצות החושן" ו"שאגת אריה".
ידיו רב לו גם בתורת הקבלה, וכמו שהש"ס ומפרשיו היו שגורים על פיו בעל פה באופן מבהיל, כך היה בקי בכל ספרי החסידות ובכל סדר הדורות של חכמי וגאוני ישראל.

בגיל 16 החל למסור שיעורים בפני בחורי הישיבה של אביו בגמרא ובהלכה. שנים ספרות לאחר נישואיו עלה לכהן כרבה של העיר מידלת שבמרוקו. בני העיר היו באים ליטול ממנו עצה ולהתברך מפי קודשו. בשנת תשי"א עלה ה"בבא סאלי" לארץ הקודש ורבי מאיר מילא מקומו כרבה של ארפוד ואגפיה. בשנת תשכ"ג עלה לארץ ישראל ואל פתחו השכימו גדולי רבני הארץ והציעו לו לכהן ברבנות, אך הוא סירב לקבל כל משרה רשמית. רבנו קבע את מושבו באשדוד ושם החל להתבודד בקדושה ופרישות. רבים מכל העדות היו משחרים לפתחו והיו שותים בצמא את דבריו. רוב ימיו עסק בתורה בקדושה ובטהרה וכמעט שלא יצא מפתח ביתו, עד כדי כך שאביו הגדול אמר עליו בענווה כי הוא גדול ממנו. בניו האדמו"רים הקדושים לבית אבוחצירא הם: רבי אלעזר הי"ד מבאר שבע, רבי דוד מנהריה, רבי יקותיאל ורבי רפאל.
נפטר בחיי אביו, בשנת תשמ"ג, לאחר ייסורים רבים, ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים.

סיפורי מופתים רבים נקשרוביב אישיותו הקדושה. מסופר שבעת נסיעתו בדרך, ראו הרב והנהג לפניהם משאית הנושאת משקאות רבים. הרב ביקש מנהגו לעקוף את המשאית ולאותת לו לעצור. הנהג אותת לנהג המשאית לעצור בצד הדרך, והרב יצא מהרכב, וביקש לדבר עם נהג המשאית. כשירד, ביקש ממנו הרב שיואיל נא למכור לו משקה שכן הוא צמא למים, ונהג המשאית סירב. הרב המשיך ואמר לו כי ישלם תמורת בקבוק אחד מחיר של ארגז בקבוקים שלם והנהג עמד בסירובו. הרב הפליג ואמר כי ישלם לו סכום עבור כל הסחורה שיש במשאית תמורת בקבוק אחד, אולם הנהג הקשיח את לבו ולא שעה לבקשותיו של הרב. לאחר כמה קילומטרים של נסיעה ראו את המשאית שרועה על הכביש והנהג שבתוכה ללא רוח חיים, ואז אמר הרב לנהגו: רציתי לזכותו במצווה, אולי בזכותה היה ניצל ממוות, אך היה אסור לי לגלות לו. הוא בחר מוות מחיים (ספר "מעשה נסים" לרבי אברהם מוגרבי.
[15], קכ דף. 22 ס"מ.
מצב טוב. ללא כריכה, נקבי עש. חסרון בשולי השער.
ב. אישור נישואין בחתימות רבני העיר וג'דא שבמרוקו. תשט"ז. עם כתב יד וחתימת המקובל הקדוש רבי יוסף אבוחצירא ה"בבא סו".
האישור נכתב על ידי רבי מימון בן דוד אדהן. לצד חתימתו חתימת רבי יעקב בן שלמה ן' הרוש. מתחת לחתימות אישור: "חתימות הסו' הנ"ל מקוימות אצלי ולרח"פ וקיים מ"מ הראב"ד ע"ה יוסף אבוחצירא ס"ט". עם חותמות הרבנות הראשית וג'דא ואגפיה.
רבי יוסף אבוחצירא – "בבא סו", בנו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן אבוחצירא בנו השני של מרן ה"אביר יעקב" רבי יעקב אבוחצירא. מחשובי הרבנים של משפחת אבוחצירא, כיהן ברבנות ביחד עם אחיו הגדולים רבי ישראל אבוחצירא "הבבא סאלי הגדול" ורבי שלום אבוחצירא בני דודם של רבי ישראל אבוחצירא ורבי יצחק בני רבי מסעוד. אח"כ נתמנה לראב"ד העיר וג'דא ואגפיה. רבים היו פונים אליו בבקשת ברכות, עצות וישועות. בשנותיו האחרונות התגורר בצרפת, נפטר בשנת תשל"ד.
[1] דף. 25 \ 17 ס"מ. מצב טוב מאוד.