הגדה לא מסורתית - דגניה ב' - מההגדות הקיבוציות המוקדמות

הגדה לא מסורתית - דגניה ב' - מההגדות הקיבוציות המוקדמות

הגדה לא מסורתית, קיבוץ דגניה ב'. הדפסת סטנסיל אם איורים. הגדה קיבוצית מוקדמת.

על פי דברי איש ארכיון דגניה ב' מר שלמה קופר בהתייחסו להגדה המצויה בארכיון הקיבוץ עליה כתוב בעיפרון את פרט השנה 1930: 'בראשית שנות ה-30 כבר ערכו בדגניה ב' סדר פסח, לפי עדות ותיקי המקום שנשארו עמנו, וייתכן שהחבר שרשם על ההגדה את התאריך '1930' התכוון שכך ערכו את הסדר. אבל את ההגדה הדפיסו מאוחר יותר. בשנים הראשונות ערכו הסדר כנראה לפי הגדה ערוכה וכתובה בכתב יד'. על פי עדות שנתקבלה מאחד מוותיקי עין חרוד, ב 1930 הועלתה גם שם על הכתב הגדה ראשונה, אך לא נמצא עותק ממנה.

ההיסטוריון מוקי צור בסוקרו את התפתחות ההגדה הקיבוצית בדגניה ב' כותב : 'מכל מקום לא נהיה רחוקים מן האמת אם נשער שלפנינו ההגדה הראשונה בתנועה, שבה משתקפת כוונה חד משמעית להניח על שלחן הסדר נוסח המדבר אל ליבם של חברי הקיבוץ והולם את גישתם' ['אל ארץ חדשה אתה עובר ההגדה הקיבוצית של פסח ותולדותיה בעריכת צבי שוע, הוצאת שטים 2011 עמ' 95].

ההגדה שלפנינו זהה בצורתה ובתוכנה לאותה הגדה המדוברת הנמצאת בארכיוני דגניה ב' עליה נכתב בעפרון '1930'. הקטע הפותח את ההגדה הינו קטע מקורי אשר מופיע בהגדה זו בלבד ולא חזר והופיע בהגדות הקיבוציות שנדפסו במשך השנים שלאחר מכן: 'בליל זה, ליל התקדש החג, חג החרות והאביב, נתכנס כלנו על זקיננו וטפנו, על נערינו ועל ידידנו - כל המשפחה, כל העדה, כל הקבוצה.' כמו"כ נוסף בה הקטע: שבכל הלילות אין אנו הילדים אוכלים איתכם מסובין, הלילה הזה כולנו מסובין'. יתר הקטעים המקוריים כבר חזרו והופיעו בהגדות שנדפסו לאחר מכן: 'זכור את היום הזה...דומם שיטה תיבה קטנה...נברך על הגפן... ועל פדות נפשנו...הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס ראשונה של ארבע כוסות... הא לחמא עניא... יתי ויפסח...קומו תועי מדבר... עם שומר במשך אלפי שנים...' ועוד.

עדות נוספת לראשוניותה של ההגדה, ניתן להבחין במספר מקומות תיקוני עריכה שהודפסו בכתב יד בפינות התיבות או בחלקן העליון, ללא שטרח המו"ל להכניסם באותו פורמט מרובע של אותיות ההגדה המקוריות. כך למשל בעמ' ח': 'שתאמר יציאת מצרים' המילה 'מצרים' מופיעה באותיות כתב יד קטנות מעל המלה 'יציאת'. כמו"כ בהמשך לקראת סוף הקטע הפותח במלים 'עם שומר במשך אלפי שנים' נוספה שורה בכתב יד (שהודפס): 'האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד וכו'. בהגדות המאוחרות יותר התיקונים כבר מופיעים כחלק מגוף הטקסט. 

בהגדה משובצים קטעים לא מעטים מן ההגדה המסורתית כיוון שחברי דגניה הראשונים בעת העליה השניה לפחות בחלקם היו עדיין שומרי מסורת בצורה כזאת או אחרת. על פי מאמרו של צור שם, אם אכן נכון הזיהוי כי הגדת דגניה ב' שלפנינו היא ההגדה הראשונה בתנועה הקיבוצית, הרי זו ההגדה הראשונה בה נשמעו פסוקי שיר השירים בליל פסח הקיבוצי.

דגניה ב' נוסדה ב 1920 במקום סמוך לדגניה א' בעמק הירדן. היא הוקמה על ידי עולים מהעלייה השלישית וכמה מחברי דגניה א' שבסופו של דבר פרשו והצטרפו למסלול נהלל. לדגניה ב' הגיעה קבוצת צעירים מן העלייה השנייה 'קבוצת עבודה' (ביניהם לוי אשכול לימים ראש ממשלת ישראל) אליהם הצטרפה קבוצה מעולי העלייה השלישית מן העיר בוברויסק. בזמן הגעתם לעמק הירדן עדיין התגוררה במקום קבוצת דגניה ג' מעולי העלייה השלישית, אך אלה הועברו לעמק יזרעאל ויצרו את קבוצת גניגר. בשנות השלשים הגיעו לדגניה ב' קבוצות של תנועת הנוער גורדוניה.  במפקד בשנת 1931 נספרו 136 תושבים ונמנו 39 בתים.

ברשימת שטיינר ההגדה הראשונה שמופיעה בקיבוץ דגניה ב' הינה משנת תרצ"ט. כפי הנראה לא ראה שטיינר את ההגדה שלפנינו. בספריה הלאומית ההגדה הראשונה הרשומה מקיבוץ זה הנה משנת תרצ"ז. 

לפנינו אחת ההגדות הקיבוציות המוקדמות, ככל הנראה הודפסה באמצע שנות ה-30.

לט דף, מודפסים מצדם האחד. קרע קל בחלקה העליון של השדרה. מצב טוב מאד.