|
פריט 17:
הגדה לא מסורתית. קבוץ גבעת השלושה, תרצ"ט (1939) - מלאה בקטעים העוסקים בהתמודדות עם אתגרי התקופה
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $180 (₪659)
₪659
מחיר פתיחה:
$
150
עמלת בית המכירות: 23%
מע"מ: 18%
על העמלה בלבד
|
הגדה לא מסורתית. קבוץ גבעת השלושה, תרצ"ט (1939) - מלאה בקטעים העוסקים בהתמודדות עם אתגרי התקופה
"החרב המתהפכת וזועת מלחמה עולמית מאיימים להחריב ולהשמיד את הכל...". הגדה לא מסורתית, קבוץ גבעת השלשה, פסח תרצ"ט (1939) - קטעים רבים העוסקים במאבק ובקשיים של חברי הקבוץ להקמתו, המאבק באויב הערבי, יהדות אירופה הנרדפת בידי גרמניה הנאצית, המאבק לפתיחת שערי הארץ לעלייה, ההתמודדות עם הפרחת שממות הארץ, כיצד נוסד הקבוץ, ועוד. הדפסת סטנסיל עם איורים. נדיר.
בפתח ההגדה: פסח! עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ודרך נחילות העבוד והאונס והאינקויזיציה והשמד והפרעות...", לאחר מכן מופיע הקטע: "כי כה יאמר המעורר:" ... כיום הזה יום אשר עוד לא הָיָה כְמוֹהוּ. לָרוֹעַ מִיוֹם אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בַּגְוֹלָה; יצאנו לשנות פני עולם, מה אקונן ולא קונן האיש שלבו בו הושבר בו באסון", קינת צ'אפק.
בהמשך מופיע קטע שלם העוסק בשיתוף הפעולה בין גרמניה הנאצית לצ'כיה (אירוע שהתרחש זמן קצר לפני פרסום ההגדה): "אך צחוק הוא להאמין כי אפשר לנצח במלחמה במצב שאליו הביאו את העם הגרמני. אך הברברים הפשיסטים מצחצחים חרבות. הם ערכו משחק של שפלות עם הרפובליקה הצ'כוסלובקית. אנו רוצים לומר לצ'כים, כי בושנו מהמשחק הזה, כי מאות אלפים מאזרחי מולדתנו מתביישים בו, וכי היו מתביישים בו הרבה יותר גרמנים. אילו לשם השכלתם הושקע לפחות חלק מן המרץ המושקע לשם טמטומם. ההסתה ששוקדים עליה ברנשים, המכנים את עצמם בשם "נציגי גרמניה" נגד עמם של הוסקומנסקי ומסריק אינה יכולה לפגוע בצ'כים. הסתה זו ממיטה חרפה על הגרמנים בלבד".
מופיע קטע הפותח במלים 32 חדשים ו 9 ימים ארכה המערכה בספרד, המדבר על 1.3 מיליון ההרוגים בקרבות, ועל הנזק העצום שחולל הגנרל פרנקו :"גם ההרוגים והמעונים תוסס ויתסוס ולא ירגע", וקריאת עדוד ללוחמי החופש בספרד.
לאחר מכן מופיע הקטע: "חושך ללא מוצא ליהודים" המתאר את סבלם של יהודי גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, פולין, ורומניה ה"חיים חיי דכאון בלבד", לעומת חיי היהודים בארץ ישראל שהם "בטוי להתאמצות של כח יהודי גדול", בהמשך: "בימי מצור ובצרון" המתאר את ההתמודדות של העולים הקשיים בארץ ישראל ואת ה"להט להשתרשות וליציבות המאיץ ומלווה את הישובים החדשים בעלותם על אדמתם... אות ועדות כי לא נואשנו ולא רפו ידינו",
לאחר מכן מופיעה הכרזה תקיפה נגד נעילת שערי הארץ על ידי הבריטים והמשך המאבק לעלייה : "גם אם נהיה צפויים לרצח בשעת עליתנו, נתבצר ונאחז בכל כברת קרקע יהודית בארץ. לא נשאיר בור ושממה קרקע שנרכשה על ידינו, מוטב שעל הקרקע ימצאו יהודים שירצו לגרש אותם ממנה, משלא יעלו עליה מלכתחילה... לא נקבל דין השערים הנעולים...":
לאחר מכן מופיע הקטע: "אל על העם העברי" העוסק בקריאה לקום ולהצטרף למלחמת הקיום היהודי בעולם כולו, ובפרט בארץ ישראל - "בני מולדת אנו יחד... אנו נבנה את עתידנו נכונה יחד זקן, צעיר, עד יבוא יום נצחוננו וצדקנו כשמש יאיר...".
ששת הדפים האחרונים של ההגדה, תחת הכותרת "מגילת הגבעה" מגוללים את האתגרים והקשיים שעמדו בפני מקימי הקבוץ גבעת השלושה החל משנת תרפ"ג (1923) כיצד בזמן מצוקת הישוב העברי קמו קומץ מאמינים ועזבו את "אכולת הדכאון ויסתער מחדש על העמדות הנעזבות", ובנו את ישובם נוכח כל האתגרים הקשים שעמדו בפניהם בסיוע העלייה מגרמניה ומפולין, במלחמתם נגד האויב הערבי, והאבדות הקשות שספג הקבוץ בשנות הקמתו, עד לעת הדפסת ההגדה כאשר "החרב המתהפכת וזועת מלחמה עולמית מאיימים להחריב ולהשמיד את הכל...", וקריאה לקליטת הגולה היהודית בארץ ישראל להצלתה הדחופה.
קבוץ "גבעת השלושה" נוסד ב-1 במאי 1925 על ידי גרעינים שהשתייכו לתנועת "החלוץ": גרעין 'אחווה', פלוגת עין חרוד וקבוצת 'מעבר' (שאנשיה ברובם היו אף הם יוצאי 'אחווה'). בסוף שנות ה-20 וראשית ה-30 הצטרף לקיבוץ גרעין גדול של פועלים מ"קיבוץ חוצבי האבנים" בקלוסובה שבפולין. היה זה אחד הקיבוצים הפעילים ביותר במאבק לעצמאות ישראל, ובתקופה שקדמה להקמת המדינה התאמנו ועבדו בו הכשרות הפלמ"ח, ובסליקים שבקיבוץ הוסתר נשק של ההגנה. (הבריטים פשטו עליו, ועל קיבוצים נוספים, באירועי ה"שבת השחורה").
38 עמ'. כתם עוקב בדפי ההגדה. קרעים קלים בשולי החלק העליון של מעטפת ההגדה, כתמים בכריכה. מעטפת אחורית חסרה. מצב טוב - בינוני.
