"אני אסיר תודה על שבאתם לעזרתי באחת הנסיבות הקשות בחיי" - אמיל זולא - מכתב בכתב-יד מתקופת הסתתרותו בלונדון במהלך פרשת דרייפוס - לונדון, אוקטובר 1898
אמיל זולא, מכתב בכתב-ידו וחתימתו. חתום: "Z". המכתב נכתב בעת שהותו של זולא בלונדון, לשם נמלט כשנדון למאסר בעקבות פרסום מאמרו "אני מאשים" להגנת אלפרד דרייפוס. [לונדון], אוקטובר 1898. צרפתית.
במכתבו אשר נשלח ל'עמיתי היקר' ללא ציון שמו, משתקף מצבו הקשה של זולא בזמן גלותו ללונדון. הוא כותב לידיד כי אם יעביר 30 ליבר (מטבע הזמן) לידיד אחר הוא ישאר לחלוטין ללא כסף, ולכן הוא מעדיף לתת צ'ק במקום באמצעות אדם בשם ויולט. כמו כן הוא מבקש לשכור אופניים בסך 30 שילינג לחודש, וכותב שארבעה ליבר אמורים להספיק לו לצרכיו למשך שלושה חודשים, מבקש עזרה כספית נוספת וחותם:
"אני אשאר אסיר תודה על שבאתם לעזרתי באחת הנסיבות הקשות ביותר בחיי".
הסופר והפובליציסט הצרפתי
אמיל זולא (1840-1902), מתומכיו העיקריים של אלפרד דרייפוס אשר הואשם בבגידה במולדת ובריגול לטובת גרמניה. בשנת 1898 נרתם זולא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי. זולא יזם פעולות להוכחת חפותו מפשע של דרייפוס בעקבות החומר שאסף בנושא הסופר היהודי ברנאר לזר. בשורת מאמרים הוכיח זולא כי דרייפוס חף מפשע. בשנת 1897 פרסם סדרת מאמרים בזכותו; ובינואר 1898 פרסם בעתון "L'aurore" את המאמר "אני מאשים" (J'accuse) - מכתב גלוי אל נשיא צרפת, בו האשים את ראשי הצבא, את משרד המלחמה ואת בית הדין הצבאי בעיוות דין. כ-300 אלף העותקים של העיתון נחטפו תוך שעות ספורות, והמאמר גרם טלטלה בציבור הצרפתי. זולא נתבע לדין על הוצאת דיבה, נדון לשנת מאסר ונאלץ להימלט לאנגליה. הוא שהה בלונדון במשך כשנה. בלונדון חי חיי מסתור, תחת שמות בדויים (לכן גם לא חתם את שמו המלא על המכתב שלפנינו), עד שנודע לו על עריכת משפט חוזר לדרייפוס. ביוני 1899, והותר לו לשוב לפריז.
תרגום המכתב לעברית, ותמלול צרפתי ישלח לכל דורש.
[3] עמודים כתובים, 18 ס"מ. מצב טוב מאד.