|
LOT 100:
פריט ישן נושן. סט לטיפול בבשר. מכיל תושבת עץ מגולפת היטב. שני סכינים גדולים עם כתות מעץ בצידי המעמד. בחלק העליון ...
more...
|
|
|
Start price:
$
60
Estimated price :
$90 - $130
Buyer's Premium: 20%
More details
VAT: 17%
On commission only
|
פריט ישן נושן. סט לטיפול בבשר. מכיל תושבת עץ מגולפת היטב. שני סכינים גדולים עם כתות מעץ בצידי המעמד. בחלק העליון, בחצי גורן בתוך גוף העץ של המעמד, סט של סכינים ומזלגות (שני שיניים) - שלושה ושלושה. פריט מרהיב להצבה על השולחן או כקישוט או כחלק מאוסף. מידות: 46X28 ס"מ. היה שייך לאדוארד קוזנצוב. הלהבים חלודים. טעונים ניקוי.
ראה פירוט אודותיו להלן:
אדוארד קוזנצוב. יליד 1939, בן 85, יבל"א. היה עיתונאי וסופר, הידוע בעיקר במאבקו לצאת מבריה"מ. אסיר ציון, שביוני 1970 הנהיג, לצד מארק דימשיץ, ניסיון נועז של ציונים, מתנגדי המשטר הסובייטי, לחטוף מטוס ריק מלנינגרד לשוודיה, בדרך לישראל, לאחר שלא קיבלו מהשלטונות אישור יציאה. קוזניצוב ודימשיץ נידונו למוות ביריה, אך בעקבות לחץ בינלאומי, הומתק עונשם ל-15 שנות מאסר. אשתו דאז, סילווה זלמנסון, נדונה ל-10 שנות מאסר (שוחררה ב-1974 בעסקת החלפת אסירים ועלתה לישראל). ב-1979 שוחרר קוזניצוב מהכלא, במסגרת עסקת חילופי אסירים עם ארצות הברית, יחד עם ארבעה אסירים נוספים, מתנגדי המשטר.
לאחר שחררו, עלה קוזניצוב לישראל. ב-1981 התגרש מאשתו, סילווה זלמנסון, שהייתה בין חוטפי המטוס. ב-1982 התמודד בבחירות לכנסת במסגרת מפלגה רוסית ראשונה. ניהל את מחלקת החדשות של "רדיו חירות" (1983–1990). ב-1991 היה העורך ביומון בשפה הרוסית "ורמיה" ועבר ב-1992, יחד עם קבוצה גדולה של עיתונאים שמחו נגד תנאי העסקתם, לעבוד ב"ווסטי", העיתון הרוסי הנפוץ בישראל, כעורך הראשי. ב- 1999 החל לערוך את "מיג ניוז" ובשנים 2003–2007 היה העורך הראשי של האלמנך הספרותי והאמנותי "Nota Bene".
ב-2017 קיבל פרס מפעל חיים מ"ערוץ 9", על תרומתו לעיתונאות בשפה הרוסית בישראל.
קוזנצוב נישא בשנית ללריסה גרשטיין ז"ל (1951-2023). גרשטיין הייתה פעילה חברתית פוליטית ישראלית, בעיקר בקרב עולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר, סגנית ראש עיריית ירושלים בשנים 1993 - 2003, זמרת, מבצעת שירי בולאט אוקוג'אבה. נפטרה בדצמבר 2023. הזוג התגורר ליד ירושלים.
קוזנצוב נודע גם בשל ספרו "יומני כלא" והאופן בו כתב בסתר את ספרו, באותיות זעירות על נייר מיוחד, בתוך תא הכלא הקשוח, על נייר רוסי מיוחד, שאינו נעכל במערכת העיכול, במקרה שצריך היה לבלוע את רצועות כתב היד, מחשש שהשומרים בכלא יגלו.
