אוסף גדול של ספרים עתיקים, חתימות וחותמות רבנים. תקנ"ח-תרצ"א.

אוסף גדול של ספרים עתיקים, חתימות וחותמות רבנים. תקנ"ח-תרצ"א.

1. ספר שו"ת מהרי"ק, מאת רבי יוסף קולון. לבוב (לעמבערג), תקנ"ח. בדפוס יהודית [ראזאניש].

חותמות הרב אברהם משה אלטער אבראמאוויטש מו"ץ פאביאניץ. רישום בעלות עתיק שהספר שייך להרב אב"ד פאביאניץ.

חתימת בנו רבי זאב וואלף אלטער מקיעלץ.

בדף לד הגהה עתיקה חשובה.

2. ספר מי נפתוח, חידושים על הרמב"ם. מאת רבי יהודה ליב הלוי עדל מזאמושץ.

מהדורה יחידה. ביאליסטוק, תקע"ו. 

בראש השער חתימת הגאון רבי שמואל גינצלער אב"ד אויבער ווישווא. בדף הפורזץ שתי שורות בכתב ידו.

חתימה: אפרים פישל פארקאוויטש מפעטריווא.

3. ספר רקח הגדול, מאת רבנו אליעזר ב"ר יהודה מגרמיזא. נדפס בפעם הראשונה במצות הרה"ק הקדושת לוי מברדיטטשוב ועתה נדפס מחדש בהוצאת רבי דוב בעריש לוריא.

לעמבערג, תרי"ח.

על השער חתימת הגאון הנודע מאוזרקוב הרב שלמה אברהם רזעכטע.

חותמת: יצחק פוקס, אזארקאוו.

שמות להזכרה בכתי"ק האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון ראטענבערג-הלברשטאם.

4. חסידות: נאות דשא, מבעל ה"ערבי נחל" -דפו"ר, לבוב תרכ"א.

ספר נאות דשא, שאלות ותשובות על שולחן ערוך, מאת האדמו"ר רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "ערבי נחל" ו"לבושי שרד".

לעמבערג, דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א. מהדורה ראשונה.

סטפנסקי, חסידות מס' 370.

 על השער חותמת הגאון הצדיק רבי חיים אליעזר וואקס אב"ד קאליש ובעל הנפש חיה.

הקדשה כמתנת משלוח מנות מהחסיד המפורסם ר' ישראל יקר ביגעלאייזען מבארא פארק להאדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון ראטענבערג-הלברשטאם.

5. ספר חידושי הר"ן על מסכת שבת  - יצא לאור על פי כתב יד 'אשר היה טמון זה כשש מאות שנה באוצר יחידי סגולה רבני עיר הקדושה ירושלים דור אחר דור ולא ראה אור הדפוס'

ווארשא, תרכ"ב. ספר יסוד מהדורה ראשונה.

על השער חתימת הגאון הנודע מאוזרקוב הרב אברהם  שלמה רזעכטע.

6. ספר זית רענן, חסר שער.

בדף הפורזץ רישומי בעלות של הגאון רבי גרשון ענגעלמאן אב"ד קראשנאוויץ.

7. ספר אבנט בד, מהרב בנימין דוד ראבינאוויטש מ"מ ומו"ץ בווארשא.

מהדורה יחידה, ווארשא, תרל"ז.

ספר נדיר! לא הופיע מעולם במכירה פומבית.

8. ספר אגרא דפרקא, ד"ת בעניינים שונים על דרך החסידות והקבלה, מאת הרה"ק אדמו"ר הק'' רבי צבי אלימלך שפירא זיע"א מדינוב עם הוספות הנהגות האדם מהמחבר זיע"א - הנהגות קדושות לעבודת ה' במהלך היום והמועדים, מעין "צעטיל קטן".

 מונקאטש, תרנ"ד.

מעבר לשער מופיע הקדמת נכד המחבר רבי צבי אלימלך שיינפלד, אשר אביו רבי משה היה בעל הזכות ההדפסה של אגרא דפרקא. בהקדמתו מתאר נכד המחבר את גלגולי כתב היד לאחר הדפסתו הראשונה: "ואדוני אבי הרב ז"ל הי' ברצונו להדפיסו מחדש מגודל עיגום נפשו שהי' לו על קלקול הדפוס. אולם הכ"י הנ"ל נעלם מתחת יד א"א הרב ז"ל, או נגנב או נאבד". בסופו של דבר נמצא הכ"י, ונעתק מחדש במהדורה זו, תוך תיקון הטעויות הרבות שבמהדורה הראשונה.

חותמת האדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון ראטענבערג-הלברשטאם. רישום בעלות שהספר שייך להרב אב"ד וואוידיסלאב.

רישום בעלות: שייך להנגיד ההחסיד המפורסם  יוסף זילבערשטיין.

9. ספר שו"ת קול אריה מהגאון רבי אברהם יהודא הכהן אבד"ק בערגסאז ומאד. עם הוספות בדפוס מנכדו הגאון רבי שלמה זלמן ערנרייך משאמלויא.

מהדורה ראשונה. שאמלוי, תרס"ד.

10. ספר עץ הדעת טוב חלק שני, מכתב יד המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל, שהיה ספון באוצרו של הגה"ק המקובל רבי שלום שרעבי. ירושלם, תרס"ו.

11. ספר שם הגדולים מהחיד"א. ווארשא, תר"ע.

12. ספר תוספות רי"ד למסכת יבמות, יצא לאור לראשונה מכתב יד הספרית שכטער בניו יורק, על ידי רבי זאב ביעדנאוויץ. ירושלם, תרצ"א.

על השער הקדשה עצמית מהאדמו"ר רבי מנחם בנימין בן ציון ראטענבערג-הלברשטאם שקיבל הספר מידידו הרב החסיד המפורסם ר' יוסף חיים ביגעלאייזען. ברוקלין, תרצ"ב.

מצב כללי טוב-בינוני, עותקים שלמים, כריכות שונות חלקם פגומים.

הגאון רבי שמואל שמעלקא גינצלער אב"ד אויבער ווישווא [תקצ"ה-תרע"א] נולד באוהעל ובילדותו קיבל את ברכת הגה"ק בעל 'ישמח משה' דלאילנא רבא יתעביד. בצעירותו שלחו אביו ללמוד אצל חתנו הגאון הנודע בעל 'קול אריה'. גיסו הקול אריה השגיח עליו כבן ואמר שהוא בגדר תלמיד המחכים את רבו. קרוב לחמישים שנה שימש ברבנות אויבער ווישווא ויצא שמו בכל המדינה כאחד מגדולי מורי ההוראה, מחיבוריו הרבים נדפס ספרו משיב נפש על התורה.

 הגאון הצדיק רבי חיים אליעזר וואקס (תקפ''ב – תרמ''ט), נולד בטארניגראד שבפולין בשנת תקפ''ב, נישא לבת הגאון רבי יוסף הלברשטאם אחי רבו ה'דברי חיים' מצאנז זיע''א. כבר בעודו בן ח''י שנים נתמנה לראב''ד טארניגראד שם הקים ישיבה. בתר''כ הוכתר כאב"ד קאליש (על מקומו של בעל 'אמרי בינה' שעלה לארץ ישראל). בתרכ''ו נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לבתו של הגאון רבי ישראל יהושע מקוטנא. נלחם ברעפארמים בעירו ומחמת כך הוכרח לעזוב את העיר ולעבור לווארשא, שם היה ממנהיגי העיר. רבינו הוא 'השר המסכים' על ספר 'משנה ברורה'. בתרכ''ז הוכתר לנשיא 'כולל פולין בארץ ישראל', (תפקיד בו החזיקו קודם לכן ה'חידושי הרי''מ' מגור וה'אמרי בינה' זצ''ל). בערוב ימיו נקבל כאב"ד פיעטרקוב. נפטר בשנת תרמ''ט. מספריו שו''ת 'נפש חיה'.

בכל מקום שכיהן ברבנות, הקים ישיבה גדולה והעמיד תלמידים למאות. פעל כל ימיו למען ארץ ישראל, נשיא 'כולל פולין' ועסק רבות ביישוב הארץ ובענייני אתרוגי ארץ ישראל. מבין חתניו: הרה"ק רבי יוסף מאמשינוב. הגאון רבי לייבוש בערלינער חותנו של הגה"צ רבי מאיר אלטר בנו בכורו של מרן האמרי אמת מגור. ספרו העצום נפש חיה התקבל בהתלהבות עצומה. מתלמידיו הנודעים: רבי מאיר דן פלוצקי אב"ד דווהארט בעל "כלי חמדה" .

הגאון רבי שלמה אברהם רזעכטע (תר"ג – תרפ"ח) נודע כאחד מגאוני פולין ומגדולי המשיבים בדורו התכתב הרבה עם גאוני דורו המובהקים, הגאון רבי יצחק אלחנן מקובנא, רבי יהושע מקוטנא, רבי אברהם מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר", רבי אברהם מרדכי מגור "האמרי אמת", ה"שדי חמד" ועוד. הוא מופיע בבלאנק של קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין כאחד מנשיאי הקופה בפולין, בספרו ביכורי שלמה (פיעטרקוב, תרנ"ד) מרבים גדולי הדור בשבחים מופלגים אודותיו.

האדמו"ר רבי מנחם בנימין בנציון הלברשטאם -ראטענבערג מצאנז - ווידיסלאב [תרמ"א-תשי"ז] מגזע צדיקי בית צאנז וקשאנוב, בהרה"ק רבי אהרן מביאלא ביליץ, בהרה"ק רבי יוסף זאב בהרה"ק רבי דוד מקשאנוב, בן מרן הדברי חיים מצאנז. מצד אמו היה בן בתו של הרה"ק רבי אלתר חיים מוואלברום וע"ש נטל שם משפחת ראטענבערג. היה נכד הצדיקים מראפשיץ, מצאנז, אור לשמים, בעלזא ואפטא, משם מוסיף יחוסו משתרג ועולה לצדיקים רבים. עבר לארה"ב ונהג נשיאותו בבית מדרשו. נשיא אגודת האדמורי"ם.