עירין קדישין. מהדורה ראשונה, ככל הנראה.

עירין קדישין. מהדורה ראשונה, ככל הנראה.

עירין קדישין, ככל הנראה מהדורה ראשונה:

ליקוטי דברי תורתו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין ובנו הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נדפסו לראשונה בסדרת ספרי "עירין קדישין". דברי התורה שהיה אומר רבי ישראל מרוז'ין לקהל החסידים, לא נדפסו במשך עשרות שנים מטעמים עקרוניים. רבי ישראל מרוז'ין היה נוהג לומר על עצמו: "כולם עושים חיבורים, ואני עושה בנים – ונראה למי היתרון..." (נכדו רלוי"צ מונזון, בך יברך ישראל, פרשת נח). הרשימות שנרשמו ע"י גדולי החסידים היו נשמרות בין החסידים כ"מגילת סתרים" בכתב-יד, והקפידו שלא לתת להעתיקם אלא למי שראוי לקבל את הדברים. גם כשנדפס הספר "עירין קדישין" בשנת תרמ"ה, עורר הדבר פולמוס רב בין חסידי רוז'ין, והמו"ל הוסיף דף נוסף לספר בו פרסם שמותם של אדמו"רי בית רוז'ין שהסכימו עמו כי הפרסום של הספר ראוי וטוב (העותק שלפנינו הוא מההוצאה הראשונה משנת תרמ"ה, ללא הדף הנוסף).

בנו הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב היה אומר על פרסום הדברים בדפוס: "כי יש שבעים פנים לתורה, ופן אחד מהם הוא סייג לחכמה שתיקה....". (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה). רבי ראובן ז"ק מוסיף, בהקדמה לספר "כנסת ישראל": "...ואף גם זאת לא יצא חוץ ממחנה ישראל להיות 'חכמה בחוץ תרונה'... נמסרו הדברים בע"פ ליחידי סגולה לשלומי העדה, ורק בְּשֶׁבֶת אחים בדיבוק חבירים, אז נדברו יראי ה' מסוד שיח שרפי קודש, כל אחד מאשר קיבל... או שמועה שמע ובא ויספר לאחיו מדברים העומדים ברומו של עולם" (כנסת ישראל, וורשא תרס"ו, בהקדמה).

אחד מזקני חסידות רוז'ין הרה"ח ר' יוסף הורנשטיין כתב מכתב לידידו הרה"ח ר' שלמה טלינגטור (בעל "אבן ישראל"), לזרז אותו לרשום לעצמו כל מה ששמע מחסידי קדמאי, כדי שלא ישתכחו הדברים, ויהיה לתועלת לכל המשתוקקים לדעת אותם להחיות את נפשם, אולם לענין הדפסה הוא מסתייג מכך: "הדפסה הוא ענין אחר, כפי שקבלנו מחסידים קדמונים שרגזו על זה האיש שהדפיס בראשונה את מאמרי הס"ק מרוז'ין זי"ע, כי הדפסה הוא ענין של מגלה נסתרות... ולא דומה לזה הענין של מגילת סתרים בשביל חסידים המקשיבים..." (עירין קדישין השלם, ירושלים תשס"ט, במבוא עמ' 41).

דף השער הראשון נעתק ממקומו בפנים הספר אל הכריכה החיצונית (ללא שנת ההוצאה). 

מצב: טוב-בינוני.