העותק של רבי אברהם שמחה האראוויטץ מבראנוב. מבשר טוב. מהדורה ראשונה.

העותק של רבי אברהם שמחה האראוויטץ מבראנוב. מבשר טוב. מהדורה ראשונה.

שלושה ספרים כרוכים יחד:

1. מבשר טוב, מאת הרה״ק ר׳ מנחם מענדל מרימנוב. קראקא,  תר״ס. מהדורה ראשונה. 

2. פנינים יקרים, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן מק"ק טארנא. פאדגארזע אצל קראקא, תר"ס. 

3. מסורת הברית. ללא שער. 

רישומי בעלות: 1. "זה הספר שייך שייך להרב המפרסים... אברהם שמחה האראוויטץ...". 2. "זה ההספר שייך להרב הצדיק הקדוש וטהור ... אברהם שמחה האראוויטץ...". הוא הגה"ק רבי אברהם שמחה מברנוב. 3. "מר' יודא רובינשטיין". 

חותמות: ביקור חולים האספיטאל. 

מצב: טוב-בינוני. 

***

רבי אברהם שמחה הורוביץ, כונה גם הרב מבארניב (תר"ו - תרע"ו), היה רב בבארנוב והאדמו"ר השני מבארנוב. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והנהיג עדה חסידית בירושלים.

נולד לרבי ישראל (תקע"ד–תר"ל), רב העיר בארנוב והאדמו"ר הראשון בשושלת בארנוב (בנו של רבי אליעזר מדז'יקוב), ולבילא, בת דודו רבי אברהם חיים מלינסק . מסופר שנולד בברכתו של רבי צבי הירש מרימנוב.

בנעוריו גדל ולמד אצל אביו וסבו. בערך בשנת תר"כ נישא להינדא, בתו של רבי מרדכי הירש וינברגר מדוקלא. לאחר נישואיו נשאר להתגורר בבארנוב סמוך לאביו, והיה נוסע תדיר לרבי חיים הלברשטאם מצאנז, שנהג לקום מפניו משום כבוד סבו הרבי מרופשיץ שהיה רבו של רבי חיים מצאנז.

לאחר נישואיו ניהל קשר ידידות אמיץ עם בן דודו רבי נפתלי חיים הורוביץ מדזיקוב, והיה אצלו כתלמיד חבר. רבי נפתלי חיים, שהסתיר הנהגותיו, גילה לו הרבה מסודותיו, ואף כאשר רבי נפתלי חיים עלה לירושלים בשנת תרכ"ז - המשיכו להתכתב ביניהם. 

לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לפיגא, בת רבי צבי הירש שטיין.

בשנת תר"ל נפטר אביו רבי ישראל, ורבי אברהם שמחה מונה למלא את מקומו ברבנות העיר בארנוב וכאדמו"ר, על אף גילו הצעיר (22). בתפקיד זה כיהן 39 שנים, עד שנת תרס"ט.

בספר הזכרון של העיר בארנוב מוזכרת תקופת כהונתו כתקופת זוהר של העיר, במהלכה ארגן את הבחורים והאברכים למשמרות לימוד כל היום והלילה. כמו כן, עסק עם קבוצה נבחרת מבני העיר בחכמת הקבלה. רבי ישכר דוב מבעלזא התבטא עליו שהיה גדול המקובלים בגליציה.

גם בכהונתו כאדמו"ר נסע לאדמורי"ם אחרים, ובמיוחד לדודו רבי מאיר מדז'יקוב, ממנו ציטט רבות בתורותיו. רבי מאיר מסר לו את הכתב יד של הספר הקבלי "ברית כהונת עולם" מאת רבי יצחק אייזיק כץ שהיה ברשותו, ורבי אברהם שמחה סדרו לדפוס. 

כן נסע לדודו רבי משה מראזוודוב, לרבי יהושע מבעלז ולרבי דוד טברסקי מטולנה. כמו כן, על אף היותו תלמיד רבי חיים מצאנז ביקר אצל רבי דוד משה מטשורטקוב (בן רבי ישראל מרוז'ין), למרות המתח ששרר אז בין חצרות צאנז לחצרות רוז'ין בשל מחלוקת צאנז-סדיגורא.

בחודש אב תרמ"ב קיבל מכתב מבן דודו רבי נפתלי חיים מדזיקוב ובו נכתב: ”הנני להודיעך כי היום יום ט' מנחם אב, בהגבהת הספר תורה ראיתי הפסוק של קריאת התורה של היום "ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו ש'מעת מ'תוך ה'אש" ראשי תיבות מש"ה, לכן אבקש ממך להחיותו אותו ובני ביתו והנלוים אליו, ולקרבם ולמסור להם כל ביתו ובית מדרשו, והוא ינהג הכל כמו בביתו, ואחר סוכות הנני גוזר עליך שתראה לו מכתבינו זה ושיחזור לשלום לעירו.”

רבי אברהם שמחה לא הבין פשר המכתב, ולאיזה משה התכוון. אך בכ"ח באלול תרמ"ב בא שליח לבארנוב עם מכתב מדודו רבי משה מראזוודוב שבשל שריפה בעירו נשרפו ביתו ובית מדרשו, וברצונו לבוא עם משפחתו וחסידיו לבארנוב לימים הנוראים. תיכף נזכר במכתבו של רבי נפתלי חיים, ושלח לומר לדודו שהוא מוסר לו את ביתו ובית מדרשו, ועודד את חסידיו לארח את חסידי דודו עד אחר חג הסוכות.

בשנת תרס"ט החליט רבי אברהם שמחה לעלות לארץ ישראל, כשכל בני עירו ליווהו בצאתו מן העיר. בדרכו שהה אצל רבי ישראל הגר מויז'ניץ חתן דודו רבי מאיר מדז'יקוב. בנו רבי יעקב יצחק מונה לרב ואדמו"ר בבארנוב במקומו.

בהגיעו לארץ ישראל הפך תיכף למורה דרכם של חסידי ירושלים בכלל וחסידי רופשיץ וצאנז בפרט, וניהל את עדתו בבית מדרשו "לֵייבַּלֶ'עס שׁוּל" של הנגיד לייבלי סוכטשבסקי בבית ישראל, והתגורר בבית הסמוך. תלמידו המובהק ומשמשו בירושלים היה רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, שאמר עליו "הוא העמידני על רגלי".

בירושלים עמד בקשרי ידידות עם רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, ועם רבי חיים שאול דוויק הכהן וחכמי ישיבתו רחובות הנהר. ואף רבי לייב דיין - שלא היה מן החסידים – היה נכנס רבות לשמוע מדברי תורתו.

נפטר בליל שבת ט"ו באדר א' תרע"ו, ונקבר בלוייה המונית במוצאי שבת, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים בסמוך לרבו וידידו רבי נפתלי חיים מדז'יקוב.