בידספיריט | מיוחס. רבי הילל פאללאק תלמיד

מיוחס. רבי הילל פאללאק תלמיד החתם סופר. שער המלך. - העותק של הגאונים רבי הילל פאללאק ונכדו רבי ישראל יהודה פריינד אבד”ק סאסרעגען. ספר שער המלך, על הרמב”ם. ג' חלקים. מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי. עם ”טעם המלך” מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג. ברין, [תקס”א-תקס”ג 1803-1801]. מהדורה שנייה של ”שער המלך”, ומהדורה ראשונה של ”טעם המלך”. מספר הגהות והערות חשובות בכתב ידו של רבי הילל, ורישום ארוך ומעניין (6 שורות) הנוגע לשמחת סיום הלימוד בספר בדף פורזץ אחורי.   חתימת רבי הילל וחותמות (דהויות מעט) של רבי ישראל יהודה.  מצב: בינוני. הדבקות לאורך הספר. נקבי עש לא פעיל. שלם.  ***  רבי הלל פולק (ה'תק”ע - א' באדר תרנ”ג) היה רבה של ססרגן בצפון טרנסילבניה משנת תרכ”ו. נולד בשנת תק”ע לרבי אליעזר (בן רבי הלל אב”ד אייבשיץ) ולאימו רחל. בהיותו צעיר נפטרו הוריו, אז עבר להתגורר בפרשבורג שם למד אצל החתם סופר. נישא לפעסל בת רבי יעקב בער הלוי פלדמן מהיישוב פעטרא שליד מרגרטין. לאחר פטירת חמיו נתמנה לכהן כרבה של קהילת בודוש שבטרנסילבניה, שם כיהן כמה שנים. בשנת תרכ”ו בערך הוכתר לרבה של הקהילה היהודית בססרגן, קהילה שנוסדה באותו זמן. שם כיהן 27 שנים עד לפטירתו. נפטר בא' באדר תרנ”ג, 1893. השאיר בכתב יד חיבור חידושי אגדה על פרשיות השבוע ומועדים שנכתבו משנת תרמ”ו ואילך, מכיל כ-400 עמ', וכן חיבור על התורה מתקופה אחרת. הרבה מכתביו הם עניינים בשם החתם סופר. חלק מכתביו נדפסו על ידי נינו אברהם אליעזר הוס, תחת השם ”קודש הילולים” (על הגדה של פסח ירושלים תשל”ח, לשבת שירה ומגילת אסתר בשנת תש”מ). ליקוטים מכתביו נדפסו בספר 'חתם סופר על התורה ליקוטים', ירושלים תשנ”ו. בשנת תשנ”ח יצא לאור הספר ”קודש הילולים”, שני כרכים עבי כרס, עם מפתחות. אחד מצאצאיו הוא בני גנץ - גנץ הוא דור חמישי של רבי הלל דרך בתו  - רבקה לבית הירש, בתה פרומה לבית גנץ, שהיא אמו של נחום גנץ, וסבתו של בני גנץ. ***  הגאון רבי דוד יהודה פריינד  [נפטר בשנת תשמ”ה], בן הגה”ק המפורסם רבי ישראל פרנד אב”ד סאסרעגען וחתנו של האדמו”ר רבי יחזקאל פאנט מדעש. עוד בצעירותו נמנה בין רבני סאסרעגען לצד אביו ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאב”ד סאסרעגען. מצד אמו היה נכדם של מאוה”ג בעל 'מחנה אפרים' והגה”ק רבי הלל פאלאק בעל 'קודש הילולים' אב”ד הראשון דסאסרעגען. רבי דוד יהודה היה תלמידם של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב”ד הוניאד, ושל רבי שאול בראך בקאשוי. לאחר השואה עלה לארץ ושימש בתפקידי רבנות רמים. בזיוו”ש היה גיסו של רבי אברהם יצחק קאהן האדמו”ר מתולדות אהרן בירושלים. בהקדמת ספרו 'אלופי יהודה' (ירושלים תשמ”ו) מספר אחיו, מפי שכניו לדרגש במחנה ההשמדה אושוויץ, סיפורים מופלאים אודותיו, כאחד מגדולי הגדולים הקדמונים.