רבי הלל פוסק. חותמת והקדשה. ספר עלי עין.

רבי הלל פוסק. חותמת והקדשה. ספר עלי עין.

1. ספר עלי עין, חלק ראשון על ספר בראשית ושמות, מאת רבי יוסף אב"ד דק"ק גלוסק. לובלין, עזרת"י. 

חותמת (עם חסרון חלקי) הגאון רבי הלל פוסק בדף השער. מאחורי דף השער הקדשה בכתב ידו: "ב"ה שוכט"ס. יקבל גם ספרי זה ויצרף כל סכום הגליונות לחשבון אחד. ויודיעני ואמלא חסרונו לע"ע לכבדני בספריו סיון תמוז. ידידו עד הלל פוסק". 

2. כרוך עם ספר כתבי הגאונים, קבוצת אגרות ומכתבים שונים, מן גאונים אדירים איתני עולם, הנודעים לשם ולתהלה בקרב כל ישראל, מאת רבי צבי הלוי איש הורוויץ אבד"ק דרעזין בן רבי חיים ארי' הלוי אב"ד קראקא. פיעטרקוב, תרפ"ח.

רישום בעיפרון בפינת דף השער העליון: "תמורת ספרו". 

מצב: בינוני-גרוע. כריכה מעוותת עם סימני עובש. ללא שדרת גב. קיפול עם עיוות בקצוות הדפים. שלם.   

***

רבי הלל פוסק (תרמ"א - תשי"ג) נולד בזלטופול, פלך קיוב, אוקראינה, לאביו רבי אליהו פוסק. למד תורה מפי אביו וסבו רבי משה צבי פוסק. נסמך לרבנות בידי רבי משה נתן רובינשטיין מוויניצה ורבי ד' יוסף הלפרין אב"ד אודסה. בשנת תרנ"ח נשא לאשה את בת דודו רבי זליג שפירא ששימש כרב בטטרבונר. 

בשנים תרנ"ט-תרפ"א כיהן כרב בזלטופול. משהתחילו הפוגרומים באוקראינה בשנת תר"פ, הגיע בחוסר כל לעיירה רשקוב שעל הדניסטר. משם הוכרח לעקור מפחד המשטרה ושוב עברו עליו טלטולי דרך עד שהגיע כאזרח רומני לעיר טשרביונר, מחוז אקרמן. הוא נתקבל בה לרב רשמי. החל בעסקנות צבורית, יסד מוסדות צדקה ועסק בהפצת תורה בין עניים.

בתרפ"א נמלט עם משפחתו מתוך ההפיכה, הפוגרומים ודיכוי הדת ברוסיה, ועבר לבסרביה שהייתה אז תחת שלטון רומניה. שימש שנה אחת ברבנות במארקולשט ואחר כך בטטרבונר. 

בימי מלחמת העולם הראשונה היה הרב פוסק פעיל מאוד בעניין התרת עגונות. הוא מילא תפקיד בשרות דתי ליד המטה הראשי בדרום רוסיה ועמד על מצבן העגום של נשים רבות שנתעגנו מבעליהן, שנספו במלחמה או שברחו מרוסיה ואבדו עקבותיהן. הוא השקיע מאמץ רב בהשגת עדויות - בעזרת שלטונות הצבא ובדרכים אחרות, אף במחיר טורח וסיכון עצמי - על מותם של חיילים נעדרים, ידיעות וגיטין לנשי אנשים שברחו לאמריקה ולארצות אחרות, בעזרת חליפת מכתבים לרוב עם רבנים ואנשים ומוסדות בארצות ההן. הרב פוסק הצליח להתיר מאות נשים מכבלי העיגון.

בשנת תרפ"ה ארגן קבוצת יהודים מקהילתו לרכישת אדמה בבני ברק באמצעות חברת "פלשתינה החדשה" מקישינב. בסופו של דבר השפיע עליו הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנת תרצ"ב לעלות לארץ ולהתיישב בה.

בתרצ"ה, כשהורע המצב ברומניה והאנטישמיות הרימה ראש, החליט הרב פוסק לעלות ארצה והשפיע בהצלחה על רבים מקהלתו לעשות כמוהו. בערב פסח תרצ"ה הגיע לארץ עם בני ביתו והשתקע בתל אביב. בארץ התמסר לעריכת כתביו והשלמת חלקים מהם שאבדו בנדודיו מרוסיה. בהמשך לפעילותו בימי מלחמת העולם הראשונה, כשנוכח בריבוי נשים עגונות בשל ההגירות והטלטולים הרבים באירופה, יסד בשנת תרצ"ח אגודה לתקנת עגונות, עמד בראשה ופעל לברר עובדות וסוגיות הלכה בנידון.

רבי הלל נפטר כבן 72 שנה בתל אביב בי"ב באייר תשי"ג.